נתרן בצריכה גבוהה, האם הוא קשור למוות מוקדם?

נתרן הוא יסוד שהגוף שלנו זקוק לו, לשם ביצוע תהליכים שונים בגוף. אך מה קורה לגופנו, כאשר אנו צורכים ממנו יותר מידי?

זמן קריאה: 3 דקות
נתרן בצריכה גבוהה, האם הוא קשור למוות מוקדם?
שינוי גודל טקסט

נתרן (sodium-סודיום) הוא מינרל הכרחי לגוף, ואחד מתפקידיו הוא לווסת את נפח הנוזלים בגופנו תוך שמירה על איזון בין חומצה לבסיס.

גופנו זקוק לו על מנת להעביר אותות עצביים, וכדי לכווץ את השרירים בכל תנועה שאנו מבצעים.

נתרן טבעי נמצא במרבית המזונות מהצומח, והוא נספג היטב בגופנו.

זה הוא תפקידן של הכליות לקבוע, כמה נתרן צריך להישאר בגוף.

אולם כפי שלמדו החוקרים במחקר, צריכת יתר של נתרן גורמת לבעיות במערכת כלי הדם והלב.

ולמען האמת, כולנו כבר יודעים שצריכת יתר של כל מאכל שהוא, גורמת נזקים לגוף.

החוקרים במחקר זה נעזרו בבדיקה 'מדויקת יותר', שהראתה קשר ישיר בין צריכה גבוהה של נתרן לבין סיכון מוגבר למוות, ממחלות לב וכלי דם.

המדענים מבית החולים בריגהאם אנד וימנ'ס (נשים), שערכו את ה- מחקר.

נעזרו במדידות מרובות ושונות על מנת לקבוע, כיצד נתרן משפיע על בריאות הלב וכלי הדם.

ד"ר ננסי קוק, ביו סטטיסטיקאית במחלקה לרפואה בביה"ח בריגהאם אנד וימנ'ס (נשים) אמרה:

"זה ידוע היטב שקשה למדוד נתרן (בצריכה).

"מכיוון שהוא מסתתר במאכלים מעובדים, אתם לא יכולים באמת לדעת כמה אתם אוכלים.

"ומצב זה מקשה על היכולת להעריך כמה נתרן אדם צרך, בשאלון תזונתי".

בעוד שישנן דרכים רבות למדידת הפרשת נתרן, שיטות אלה אינן תמיד מדויקות, מסבירה ד"ר קוק.

על מנת למדוד באופן מדויק את רמות הנתרן בשתן, יש לבדוק את השתן במשך 24 שעות.

זאת מכיוון שרמות הנתרן בשתן, עשויות לעלות ולרדת במשך היום.

החוקרים אומרים גם שישנו צורך לקחת דגימות במשך מספר ימים, מכיוון שצריכת הנתרן עשויה להשתנות מיום ליום.

 כיצד מדדו רמות נתרן במחקר זה?

ד"ר קוק ועמיתיה נעזרו בדגימות נקודתיות במחקר.

ויחד עם זאת, הם נעזרו בשיטות נוספות כולל "תקן הזהב", שהוא ניתוח ממוצע של דגימות שתן מרובות שאינן רצופות.

בנוסף, החוקרים ביצעו מטא אנליזה על רשומות של משתתפים בניסויים שונים על לחץ דם.

רשומות אלה כללו 2,947 אנשים עם טרום יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), בגילאים הנעים בין 30-54.

החוקרים למדו ש-272 אנשים נפטרו, במשך 24 השנים של תקופת המעקב.

שיטתם העדכנית של החוקרים, גילתה קשר ליניארי ישיר בין צריכת יתר של נתרן לבין סיכון מוגבר למוות.

באמצעות שיטת הבדיקה "תקן הזהב", גילה צוות החוקרים ש:

  • צריכת הנתרן הממוצעת הייתה 3,769 מיליגרם ליום
  • ושצריכת הנתרן העודפת הממוצעת, עומדת על 1,297 מיליגרם ליום

נוסחת הקוואסאקי הנפוצה המשמשת למדידת צריכת נתרן, הראתה עקומה בצורת J.

נוסחת קוואסאקי – Kawasaki formula – היא שיטה שפותחה במיוחד עבור בדיקה של דגימות השתן השני, בבוקר.

מה שמצביע על כך שגם צריכת יתר וגם צריכה נמוכה מידי של נתרן, קשורות לסיכון גבוה של מוות ממחלות לב וכלי דם.

כותבי המחקר כתבו:

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שמדידה לא מדויקת של צריכת נתרן, היא תורמת חשובה לממצאים הפרדוקסליים בצורת J, שדווחו בכמה ממחקרי העוקבה.

"מחקרים אפידמיולוגים, לא צריכים לקשר תוצאות בריאותיות למדידות בלתי אמינות של צריכת נתרן".

מחקר עוקבה (קוהורט) – cohort studies – זו היא שיטת מחקר מדעית ברפואה, אקטואריה, אקולוגיה, ניתוח עסקי, מדעי החברה וכדומה.

מחקר עוקבה הינו מחקר תצפיתי ולא מחקר התערבותי. במחקר מסוג זה מתנהל מעקב אחר משתתפי המחקר, תוך תיעוד מאפיינים ו/או אירועים הקשורים למחקר.

מחקרי עוקבה נחשבים ל"תקן הזהב" (Gold standard) של מחקרי התצפית, שבהם החוקרים מחפשים יחסים אטיולוגיים כדוגמת: האם ישנו קשר בין חשיפה לגורם כלשהו לבין תופעות לוואי מסוימות או מחלה. למרות שלא ניתן לקבוע סיבתיות עפ"י מחקר עוקבה.

פירוש המושג עוקבה הוא: קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים סטטיסטיים או דמוגרפיים משותפים, כדוגמת: מצב משפחתי, עיר מגורים, שנת לידה וכדומה, הנתונה תחת מעקב לשם מחקר.

קבוצת העוקבה, תהיה קבוצת אנשים אשר בהכרח אינם חולים במחלה או סובלים מתופעות הלוואי הנבדקות.

על פי בית הספר T.H צ'אן לבריאות הציבור שבאוניברסיטת הרווארד, צריכת יתר של נתרן גורמת להרס הכליות והלב, ומאלצת את הגוף להחזיק במים, כדי לדלל את עודפי הנתרן.

השילוב הזה של כמות הנוזלים שמקיפים את התאים ונפח הדם בזרם הדם, מאלץ את הלב לעבוד קשה יותר ומפעיל לחץ אינטנסיבי על כלי הדם.

במשך הזמן, הלחץ האינטנסיבי הזה שמופעל על כדי הדם עלול להוביל ל:

  • התקשות כלי הדם
  • יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה)
  • התקף לב
  • ושבץ

בשנים האחרונות חוקרים שונים הגיעו להבנה, שסוג המלח חשוב יותר מכמות המלח שצורכים.

מכיוון שהמלחים המזוקקים התעשייתיים, שנותר מהם נתרן בלבד, אינם מכילים את המינרלים שהגוף זקוק להם כדי לתפקד כראוי.

ומלחים מזוקקים אלה, הם בדיוק המלחים שמוסיפים למאכלים מעובדים.

לכן עדיף לכם לבחור במלחים טבעיים שלא עברו זיקוק, בין מלחים אלה כלולים:

  • מלח הימלאיה ורוד
  • מלח הימלאיה שחור
  • מלח ים אטלנטי וכדומה

חשוב שתוודאו שמצוין על התווית שהם טבעיים, טהורים ולא עברו זיקוק.

אם הגעתם עד כאן, סימן שאתם אנשים רציניים שאכפת להם מהבריאות המשיכו לקרוא והגרילו כתבה נוספת שתעזור לכם לשמור על אורח חיים בריא!



עקבו אחרינו - כדי לקבל את העדכונים והתכנים החדשים לפני כולם!


לתשומת לבכם - מאמרי בריאות נועדו למטרת עיון בלבד ולא כתחליף לייעוץ רפואי.

תגובות לכתבה 0

השארת תגובה