ישנן מספר מחלות ושיבושים היכולים לקרות לבלוטת התריס, כאשר שתיים מהנפוצות ביותר הן: 'פעילות יתר של בלוטת התריס' המתאפיינת ביצירת כמות גבוהה יותר הורמונים ממה שהגוף שלכם זקוק לה. הבעיה הנפוצה השנייה היא: 'תת פעילות של בלוטת התריס' המתאפיינת במחסור ביצירת ההורמונים שהגוף שלכם זקוק להם. מחלות אחרות כוללות זפק (goiter) שהיא גדילה של בלוטת התריס, סרטן, גושים ותירואידיטיס (דלקת בבלוטת התריס).
על פי 'האגודה האמריקאית לבלוטת התריס', יותר מ-12% מאוכלוסיית ארה"ב יפתחו בעיות בבלוטה זו במהלך חייהם, מדובר במיליוני אנשים. תת פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism) הרבה יותר נפוצה מאשר יתר פעילות שלה (hyperthyroidism) ואעפ"י ששתי מחלות אלה קשורות אחת לשנייה, יש ביניהן מספר הבדלים חשובים המשפיעים על האבחון והטיפול.
התסמינים של הפרעה בבלוטת התריס
1. עייפות והפרעות שינה
תת פעילות- עייפות היא התסמין מס' 1 במצב של תת. אתם מרגישים שאתם רוצים לישון כל הזמן, או שאתם ישנים יותר מהרגיל ועדיין מרגישים עייפים ותשושים וחסרי אנרגיה.
פעילות יתר- ישנם אנשים עם פעילות יתר המתקשים להירדם ולכן הם מרגישים עייפים ותשושים. זה נוצר מכיוון שפעילות יתר של בלוטת התריס גורמת לשינה לנדוד, בשל דופק מהיר וחרדה אשר מקשים על ההירדמות ואף עלולים להעיר אתכם באמצע הלילה.
2. בלוטת התריס ושינויים במשקל
תת פעילות- עליתם במשקל או שקשה לכם להוריד במשקל. זה אחד מהסימנים המרכזיים של תת.
פעילות יתר- יכול להיות שאתם מורידים במשקל אעפ"י שאתם אוכלים את אותה כמות האוכל כרגיל, או אפילו מורידים במשקל למרות שאתם דווקא אוכלים יותר מהרגיל בשל תאבון מוגבר.
3. מצבי רוח ונפש משתנים
תת פעילות- אתם חשים מדוכאים שלא כרגיל, עייפים וחסרי מצב רוח. רגשות אלה נוצרו בגלל שכמות נמוכה של מידי של הורמונים משפיעה על רמות הסרוטונין במוח. אתם גם עלולים להרגיש שמוחכם אינו חד, הריכוז והזיכרון שלכם ירודים או שיש לכם ערפול כללי במוח.
פעילות יתר- פעילות יתר קשורה יותר לחרדות או להתקפים של היסטריה או שאתם מרגישים שאתם לא יכולים להרפות. גם עודף הורמונים מבלוטת התריס יכולים לגרום לקשיים בריכוז.
4. בלוטת התריס ובעיות במעיים
תת פעילות- יש לכם עצירות חמורה או עצירות הנמשכת זמן ארוך מאוד. זה הוא אחד מהתסמינים הנפוצים ביותר והוא נגרם בשל השינויים ברמות הייצור של ההורמונים, היכולים לגרום להאטה בתהליכי העיכול.
פעילות יתר- יש לכם שלשולים או את תסמונת המעי הרגיז. תסמונת המעי הרגיז - IBS- מחלה האופפת את מערכת העיכול וגורמת לתסמינים של עצירות או שלשול לסירוגין, גזים ונפיחות בבטן, המעי הגס מפריש יתר ריר, בחילות וחוסר תאבון וכאב בטן עוויתי.
5. בעיות בשרירים או במפרקים
תת פעילות- אתם חשים לפתע קהות, עקצוץ או כאב בגפיים. זאת מכיוון שייצור נמוך מידי של הורמונים בבלוטת התריס, יכול להשפיע על האותות הנשלחים מהמוח ומעמוד השדרה בתוך הגוף. אתם גם תחושו נוקשות כללית של שרירים ומפרקים, כאב או חולשה, או שתתפתח לכם דלקת גידים בידיים וברגליים.
פעילות יתר- גם עלולה לגרום למספר בעיות בשרירים ובמפרקים, כמו קושי להחזיק חפצים עם הידיים, או להגיע עם הידיים לראש או קושי לעלות במדרגות.
6. וסת לא סדיר, בעיות עם הליבידו ועם הפוריות
תת פעילות בלוטת התריס- הוסת שלך כבד יותר, ארוך יותר, מגיע לעתים תכופות מידי ומלווה בכאבים חזקים יותר מהרגיל. אולי את גם סובלת מבעיות בפוריות, פחות חשק ליחסי מין והורמונים לא מאוזנים, כמו תסמונת קדם וסתית.
פעילות יתר של בלוטת התריס- הוסת שלך קצר יותר, קל יותר ובתדירות נמוכה יותר מהרגיל. יכול להיות שיש לך בעיות עם הפוריות. גם ההיפר וגם התת, משפיעים על הביוץ וכך נפגעת הפוריות.
7. בלוטת התריס ושינויים בעור ובשיער
תת פעילות- השיער שלכם הופך ליבש ושברירי ונושר בקלות. זה קורה מכיוון שמעט מידי הורמונים של בלוטת התריס מפריעים למחזור הגדילה של השיער. יכול להיות גם שיש לכם נשירת שיער בלתי רגילה בקצה החיצוני של הגבות או בחלקים אחרים בגוף. עורכם אולי יבש בשל האטה בחילוף החומרים וגם הציפורניים שלכם שבירות.
פעילות יתר- יכולה גם היא לגרום לנשירת שיער רק מהראש והופכת את העור לדק ושברירי.
8. טמפרטורת הגוף
תת פעילות- כפות הידיים והרגליים שלכם קרות או שאתם מרגישים שקר לכם ויש לכם צמרמורת, או שטמפרטורת הגוף שלכם נמצאת באופן קבוע מתחת ל-37 מעלות.
פעילות יתר- אתם חשים לפעמים שחם לכם מידי או הזעת יתר.
9. בעיות כולסטרול
תת פעילות של בלוטת התריס- רמות הכולסטרול שלכם גבוהות, אתם לא מצליחים להוריד אותן ע"י שינוי בתזונה, פעילות גופנית או אפילו תרופות.
פעילות יתר של בלוטת התריס- יכולות להיות לכם רמות נמוכות מהרגיל של כולסטרול.
10. בלוטת התריס ולחץ דם
תת פעילות- ישנה הערכה שלאנשים עם תת, יש סיכון גבוה יותר פי 3-4 לפתח לחץ דם גבוה.
פעילות יתר- לחץ הדם הסיסטולי עולה (המספר העליון בקריאת לחץ דם), אולם הלחץ הדיאסטולי בדר"כ נשאר אותו דבר או יורד מעט.
11. קצב הלב
תת פעילות- יכולה להיות ירידה בקצב הלב. קצב הלב מווסת ע"י ההורמון של בלוטת התריס, לכן כאשר יש רמות נמוכות של הורמון זה, קצב הלב בדרך כלל איטי יותר ב- 10-20 פעימות לדקה, מאשר כרגיל.
פעילות יתר- הלב שלכם יפעם מהר מידי או שיהיו לכם פרפורי לב או דפיקות לב.
12. צוואר מנופח (זפק)
זפק הוא בלוטת תריס מוגדלת. אתם תרגישו נפיחות, או גוש או אי נוחות בצוואר או צרידות בקול. זפק יכול להופיע גם בתת של הבלוטה וגם בהיפר.
13. גורמי סיכון: היסטוריה משפחתית, גיל, מגדר ועישון
יש אנשים מסוימים שלהם יש יותר סיכוי לפתח בעיות בבלוטת התריס. גם גורמים גנטיים וגם סביבתיים משפיעים על הרגישות לתת פעילות, או ליתר פעילות של בלוטה חשובה זו.
- היסטוריה משפחתית- אם יש בהיסטורית המשפחה שלכם בעיות בבלוטת התריס, אתם נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בבעיות בבלוטה.
- מגדר וגיל- בעיות בבלוטת התריס נפוצות יותר אצל נשים, בעיקר באוכלוסייה המבוגרת יותר.
- לנשים יש סיכון של פי 5-8 יותר מאשר לגברים, לסבול מבעיות בבלוטה זו.
- עישון- אחד מהמרכיבים של הטבק הוא ציאניד, אשר מומר לתיוציאנט, הפועל כגורם נגד בלוטת התריס. ההשפעה הכי דרמטית של עישון על הבלוטה הזו, היא ההקשר שלו ליתר פעילות שלה. על פי מאמר שהתפרסם בכתב העת 'האגודה הרפואית האמריקאית' ב-1993, לאנשים מעשנים יש סיכוי כפול לפתח את מחלת גרייבס. מחלת גרייבס - נפיחות של הצוואר ובליטה של העיניים החוצה, כתוצאה מפעילות יתר של בלוטת התריס.
אם אתם חושדים שיש לכם כמה מהתסמינים הנ"ל, כדאי שתפנו לרופא לבדיקות. על מנת לאבחן אם בכלל יש לכם בעיה; ואם יש אז חשוב לדעת אם זו תת פעילות או יתר פעילות של הבלוטה.
לסובלים מתת פעילות בלוטת התריס
ירקות ממשפחת המצליבים מכילים גויטרוגנים, תרכובות טבעיות הנמצאות הכוללות גלוקוזינולטים, איזותיוציאנטים ותיאוציאנטים. תרכובות אלו ידועות בהשפעתן על בלוטה זו, מכיוון שהן עשויות להפריע לספיגת היוד בגוף, מה שעלול להוביל לפגיעה בתפקוד הבלוטה. מסיבה זו, מומלץ לאנשים הסובלים מתת פעילות שלה לצרוך ירקות אלו במתינות, ועדיף לאחר בישול או אידוי, שכן תהליכים אלה מפחיתים את תכולת הגויטרוגנים. תזונה מאוזנת הכוללת ירקות מצליבים יכולה להיות חלק מתפריט בריא, כל עוד ננקטת זהירות במקרים של רגישות או בעיות בתפקוד בלוטת התריס.