אי סבילות ללקטוז, בשונה מרגישות ללקטוז שהיא אלרגיה ללקטוז, היא מצב שאנשים נוטים לא לשים לב אליו.
כאשר יש לגוף אי סבילות, זה אומר שהגוף אינו יודע כיצד לעכל מאכל או מזון מסוים (לרוב מדובר בחלבון או באנזים) שנמצא באוכל שאותו אתם אוכלים.
אי סבילות זו באה לידי ביטוי בכך שגופכם יכול לפרק את אותו מאכל, באופן חלקי בלבד.
אך בניגוד לאלרגיה שתסמיניה מסכני חיים, אי סבילות כדוגמת אי סבילות ללקטוז, גורמת לתסמינים קלים עד בינוניים.
כלומר שאתם עלולים לא להבין בכלל, שיש לכם בעיה.
אי סבילות ללקטוז היא אי הסבילות הנפוצה ביותר מכל אי הסבילויות למאכלים, והיא משפיעה על כ-75% מבני האדם ברחבי העולם.
אי סבילות ללקטוז פירושה שגופכם כבר אינו מייצר יותר או מייצר בכמות מועטה, את האנזים שנקרא לקטאז (lactase).
האנזים לקטאז הוא זה שאחראי על פירוק הלקטוז בגוף, לשתי מולקולות הסוכר שמרכיבות אותו: גלקטוז ו-גלוקוז, שמכיל חלב.
אי סבילות ללקטוז באה לידי ביטוי גם בעת אכילת מוצרי חלב כדוגמת גבינות, יוגורט, גלידה, שוקולד חלב וכדומה.
תסמיני אי סבילות ללקטוז יכולים להשתנות, בהתאם לכמות ייצור האנזים בגוף, שנקרא לקטאז.
אם רמות האנזים לקטאז בגופכם נמוכות מתונות, אז יש לכם יכולת צריכת חלב ומוצריו מוגבלת.
או במילים אחרות
יש כמות מקסימלית של חלב ומוצריו שאתם יכולים לצרוך, לפני שאתם מתחילים להרגיש רע.
אך אנשים עם רמות נמוכות מאוד של אנזים לקטאז, לא יכולים לסבול כמות גבוהה של לקטוז אם בכלל.
בדרך כלל אכילת מאכלים שיש לכם אי סבילות אליהם אינה מזיקה או מסוכנת לבריאות שלכם, אך ללא ספק תסבלו מחוסר נעימות בדרגות שונות.
צריכת לקטוז (חלב ומוצריו) כאשר יש אי סבילות ללקטוז, בכמות גדולה יותר ממה שאתם יכולים לעכל, גורמת לתסמינים לא נעימים.
אם אכילת היוגורט או הגבינה היומית שלכם מלווה בהתמודדות עם הטרדות במערכת העיכול, אז כנראה שאתם משתייכים ל-75% מבני האדם ברחבי העולם, שיש להם אי סבילות ללקטוז.
להלן 9 התסמינים העיקריים הנפוצים ביותר, של אי סבילות ללקטוז.
1. נפיחות בבטן
הקושי לרכוס את הג'ינס לאחר אכילת חלב ומוצריו לא בהכרח נובע מאכילה מוגזמת בארוחה, אלא דווקא מכיוון שכל כמות כמות של לקטוז, גורמת לכם לתחושת נפיחות בבטן ולחוסר נוחות.
אם יש לכם אי רגישות ללקטוז (והסבירות די גבוהה לכך), אז אתם תחושו בתסמינים כדוגמת נפיחות בבטן וגזים תוך 30 דקות עד שעתיים, לאחר שאכלתם מאכלים או שתיתם משקאות עם לקטוז.
העיתוי הוא המפתח לתובנה עבור מרבית האנשים, כלומר שאם אתם חשים נפחות במהלך השעתיים הראשונות לאחר אכילת חלב ומוצריו, זה רמז חשוב מאוד.
אך אם אתם חשים נפוחים אחרי אכילת מאכלים שאינם מכילים לקטוז, אז ככל הנראה שאי הסבילות שלכם קשורה לסוג אחר של מזון כדוגמת גלוטן.
האפשרות הנוספת היא, שאתם אוכלים מהר מידי.
2. התכווצויות בבטן בשל אי סבילות ללקטוז
אחד מהסימנים המובהקים של אי סבילות ללקטוז, הוא כאבי בטן או התכווצויות של הבטן שמתרחשים בעקבות צריכת חלב ומוצריו.
אם אתם מוצאים עצמכם סובלים מכאבי בטן בכל פעם אחרי שאתם אוכלים גלידה או גבינה, אז כנראה שהקיבה שלכם לא יכולה לעכל לקטוז.
הלקטוז הלא מעוכל מתיישב במעיים, שם הוא מתפרק ע"י חיידקים במעיים שמייצרים גז וגורמים לנפיחות ולהתכווצויות לא נעימות.
3. בעיות בעיכול
אם יש לכם נטייה לסבול מריפלוקס חומצי כדוגמת צרבת או קלקול קיבה, אז אי סבילות ללקטוז גורמת להם להיות חמורים יותר.
זה אחד מהתסמינים הפחות שכיחים של אי סבילות ללקטוז, אך הוא בהחלט מהווה אינדיקציה לכך שהפחתה בצריכת חלב ומוצריו, תקל על התסמינים.
היות ומוצרי חלב עתירי שומן, הם גורמים לשריר הסוגר של הושט להיות רפוי, מה שמאפשר ליותר חומצה לעלות למעלה.
והתגובה של הגוף שלכם לחלב ומוצריו, מעצימה את כמות החומצה שעולה, כאשר יש אי סבילות ללקטוז.
עד כה, לא נערך שום מחקר שבדק ישירות את הקשר שיש בין אי סבילות ללקטוז לבין בעיות בעיכול.
אך במספר מחקרים נבדק הקשר הקיים בין אלרגיה לחלב פרה, לבין רפלוקס קיבתי ושטי.
רפלוקס קיבתי ושטי זה מתרחש בגלל החלבון שמכיל חלב הפרה, אלרגיה זו נפוצה בעיקר בקרב ילדים קטנים ולעתים קרובות היא מלווה בתסמינים של רפלוקס קיבתי ושטי.
ב- מחקר שנערך ב-2012 ופורסם בכתב העת 'רפואת ילדים', הורים שהסירו לחלוטין את חלב הפרה מתזונת הילדים שלהם, דיווחו על ירידה משמעותית בהתרחשותו של רפלוקס קיבתי ושטי.
4. שלשול בשל אי סבילות ללקטוז
האם הבחנתם בכך שאתם רצים לשירותים כל פעם אחרי שאתם אוכלים יוגורט או שותים חלב (בנס קפה או שוקו למשל)?
האם אתם לוקחים איתכם תרופות נגד שלשול לכל מקום שאתם הולכים, רק ליתר ביטחון?
האם הארוחות החלביות שלכם מלוות בחוסר נעימות מפני הנוכחים?
אם עניתם כן לאחת או לכל השאלות הנ"ל, אז כנראה שיש לכם אי סבילות ללקטוז.
שלשול הוא סימן לכך שהקיבה שלכם אינה סובלת (כלומר: שאינה יכולה לעכל) את מה שאכלתם.
אז כשמדובר באי סבילות ללקטוז, זה אומר שהקיבה שלכם אינה יכולה לעכל את מוצרי החלב שאתם אוכלים.
ולהזכירכם, כמות מוצרי החלב שאתם אוכלים, בעלת תפקיד מרכזי ברמת החומרה של התסמינים שלכם.
בעיקרון, ככל שאתם צורכים יותר לקטוז, כך התסמינים שלכם חמורים יותר.
כלומר, בעוד שכמות קטנה של לקטוז גורמת לכם לגזים ולנפיחות בבטן, אכילת כמות גדולה של לקטוז עלולה לגרום לכם לשלשול.
5. גזים
בזמן שגזים יכולים להיות הגורם למספר תסמינים אחרים ברשימה זו, כדוגמת נפיחות בבטן והתכווצויות
הם גם יכולים להיות נוראיים מספיק, כדי להיות תסמין בפני עצמם.
צריכת חלב ומוצריו כאשר יש לכם אי סבילות ללקטוז, עלולה לגרום להיווצרות נוקבת של גזים במערכת העיכול.
היווצרות נוקבת זו של גזים במערכת העיכול לא נעימה בכלל ולרוב, היא עשויה להיות גם מביכה למדי.
היות וכ-75% מאוכלוסיית בני האדם ברחבי העולם, מפסיקים מטבעם לייצר את האנזים לקטאז (lactase) בשנים שאחרי גיל הינקות.
הלקטוז שצרכתם מהחלב וממוצרי החלב, נע לעבר המעיים במקום לעבור את תהליך העיכול ולהיספג אל תוך הגוף.
במעיים, הלקטוז שלא מתעכל מתערבב עם חיידקי המעיים הרגילים והתוצאה, תסמינים מביכים כדוגמת גזים.
6. בחילה בשל אי סבילות ללקטוז
עדיין לא ברור לעולם הרפואה מה הסיבה שגורמת לבחילה אחרי אכילת חלב ומוצריו לאנשים שיש להם אי סבילות ללקטוז, אך זה הוא תסמין ידוע שנובע מאי סבילות זו.
יש רופאים שסוברים שתגובה זו נגרמת בעקבות גדילת הייתר של חיידקים במעיים, כאשר המעיים שלכם מנסים לעכל את הלקטוז שאכלתם.
ב- מחקר מ-2015 שנערך על אי סבילות ללקטוז שפורסם בכתב העת 'חומרים מזינים'.
גילו החוקרים את הקשר הישיר בין גדילת הייתר של חיידקים במעי הדק לבין השכיחות של אי סבילות ללקטוז, בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS).
כותבי המחקר ציינו, שגדילת יתר זו של חיידקים במעי הדק היא זו שגורמת לעתים קרובות לתסמינים הלא נעימים בבטן, שאנשים עם אי סבילות ללקטוז חווים.
7. עצירות
תסמין נוסף פחות נפוץ שבכל זאת מתרחש כשיש אי סבילות ללקטוז, הוא עצירות.
בזמן ששלשול נפוץ יותר, יש אנשים שחווים בדיוק את ההפך הגמור עם תנועות המעיים שלהם.
ב- מחקר שנערך על אי סבילות ללקטוז בשנת 2007, שפורסם בכתב העת 'תזונה פרמקולוגית ותורת הריפוי'.
החוקרים ציינו שחוסר היכולת של הגוף לעכל לקטוז, עלולה לשבש פעולה שנקראת 'תנועת המעיים'.
תנועת המעיים – gut motility – היא היכולת של המעיים שלכם להעביר מזון ופסולת דרך מערכת העיכול.
במילים אחרות, אי סבילות ללקטוז בדר"כ גורמת לתנועת המעיים שלכם לפעול מהר מידי וכתוצאה מכך, מתרחש שלשול.
אך כאשר תנועת המעיים משתבשת ומואטת מידי, נוצרת עצירות.
החוקרים משערים שהאטת תנועת המעיים הזו, מתרחשת בעקבות כמויות הגז העצומות שנוצרות במעיים שלכם, בגלל הצטברות הלקטוז.
8. צואה שומנית או שמנונית בשל אי סבילות ללקטוז
סביר להניח שאתם לא מביטים אל תוך האסלה לפני שאתם שופכים את המים, אך מומלץ לכם מידי פעם להעיף מבט.
מכיוון שמראה הצואה שלכם יכול לספק לכם מידע רב, על מצב הבריאות שלכם.
כי אם אתם רואים משקעים שמנוניים, בצבע כתום או שומנים שצפים באסלה לצד הצואה שלכם או שהצואה עצמה צפה, זה סימן לכך שלא הכל טוב במעיים שלכם.
כאשר אתם רואים צואה שמנונית או שומן בצואה, זה עלול להיות סימן לאי ספיגה של הגוף.
אי סבילות ללקטוז באה לידי ביטוי בחוסר היכולת של הגוף שלכם, לעכל את הסוכר שיש בחלב ומוצריו.
ובמקום לעכל אותו, הוא מתיישב בתוך המעיים שלכם וחוסם את ספיגתם של החומרים המזינים שאכלתם.
בכל מצב מתמשך שבו הצואה שלכם אינה נראית כפי שהיא צריכה להיראות, רכה, חלקה ובגוון חום, כדאי לפנות לבדיקת צואה כדי לבדוק מה הגורם.
9. אקזמה ותופעות אלרגיות אחרות
לעתים ישנם תסמינים אלרגיים נפוצים שעלולים להתרחש, בעקבות אי סבילות ללקטוז.
ישנם מספר מחקרים שהצליחו להתחיל להבין את הקשר שיש בין חוסר היכולת של האדם לעכל לקטוז, לבין תסמיני אלרגיה חוזרים ונשנים כדוגמת אקזמה וסינוסיטיס (דלקת בסינוסים).
למשל, סקירת מחקרים שנערכו על קבוצות קטנות של אנשים שדיווחו על גירוד ופריחות בעור, תסמיני אלרגיה של האף ואסתמה, שפורסמה בכתב העת 'רפואה שלאחר תואר ראשון'.
חשפה שאנשים רבים שאובחנו עם אי סבילות ללקטוז במהלך תקופת הבדיקה, דיווחו על אקזמה, נזלת אלרגית כרונית (rhinitis- ריניטיס) וסינוסיטיס.
אי סבילות ללקטוז הסיכום
אי סבילות ללקטוז היא מצב טבעי נפוץ מאוד של כ-75% מאוכלוסיית בני האדם בעולם, מכיוון שכל היונקים מפסיקים לייצר את האנזים לקטאז בתהליך התבגרותם.
לכן, אם אתם חשים את אחד או יותר מהתסמינים הבאים לאחר צריכת חלב ומוצריו, אל תיבהלו.
פשוט תמנעו לחלוטין מחלב ומוצרו למשך 2-3 שבועות ותשימו לב לתגובת הגוף שלכם.
במידה ותחושו הקלה בתקופה זו שאתם לא צורכים חלב ומוצריו, תדעו בוודאות שיש לכם אי סבילות ללקטוז ואולי אפילו רגישות ללקטוז.