פרחים אכילים אמנם משמשים בעיקר לקישוט בעולם המערבי, אך ברפואות המסורתיות אכלו אותם גם הודות לערכם התזונתי.
למעשה פרחים אכילים כדוגמת היביסקוס, לבנדר ושן הארי נאכלים כבר אלפי שנים והם אף משמשים כתרופות טבעיות לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות.
החלקים האכילים של פרחים אלה שופעים בנוגדי חמצון, מאטים את ההזדקנות, מונעים הזדקנות בטרם עת של הגוף ומחזקים את בריאותו הכללית של הגוף.
12 הפרחים האכילים הנפוצים ביותר
האם אי פעם העלתם בדעתכם שכל כך הרבה פרחים הגדלים בגינה שלכם ובכרי הדשא הם אכילים, ואף מספקים לגופכם שפע של חומרים מזינים?
להלן מדריך לפרחי המאכל הנפוצים ביותר ותכונותיהם המיטיבות:
1. לבנדר (אזוביון)
לטעמם של פרחי הלבנדר (אזוביון) יש גוון של נעים של פרחי הדר. אתם יכולים להוסיף אותם לסורבה, מאפים, תה, סלט ועוד.
יתרונותיו של שמן לבנדר ידועים לכל והם כוללים הקלה על חרדות ושיפור איכות השינה, הודות לארומה שלו.
למרות שיתרונות אכילת הפרחים שלו הן קטנות, למדו החוקרים במחקר ששתיית תה לבנדר מפחיתה גם היא דיכאון וחרדות.
פרחי הלבנדר גם מסייעים לעיכול ומקלים על גזים ובחילות, כפי שלמדו החוקרים במחקר סקירה שיטתי ומטא אנליזה רישתי.
2. פרחים אכילים: קלנדולה (ציפורני החתול)
ציפורני החתול הוא פרח אכיל שמשתמשים בו לקישוט ולמאכל כבר מאות שנים.
צמח מופלא זה הוא אנטי ויראלי ואנטי דלקתי, הודות לפלבונואידים העוצמתיים שלו. כפי שלמדו החוקרים במחקר סקירה שבו עדכנו את יכולותיו הטיפוליות הרב גוניות, של צמח הקלנדולה המופלא.
במספר מחקרים למדו החוקרים שנוגדי החמצון שהצמח המופלא הזה מכיל מטבעו, מגינים על הגוף מפני הרדיקלים החופשיים ומפני תרכובות מעודדות דלקת כדוגמת ציטוקינים (cytokines).
פרח אכיל זה מכיל גם חומצה לינולאית שהיא חומר צמחי אנטי דלקתי, רב עוצמה.
3. היביסקוס
היביסקוס הוא פרח שצבעו אדום עמוק ונהוג להכין ממנו חליטה. תה ההיביסקוס המסורתי מורכב מחלקיו המיובשים של הפרח כולל הגביע, שהוא שכבת ההגנה של הפרח.
במחקר סקירה שבו נבחנו יכולותיו הטיפוליות של הצמח, למדו החוקרים כי פרח ההיביסקוס הנפלא תומך בלחץ דם מאוזן וברמות בריאות של כולסטרול.
והודות לאנתוציאנינים (anthocyanins-פיגמנט) והפוליסכרידים (polysaccharides-רב סוכר) שהוא מכיל מטבעו, הוא פועל כנוגד חמצון עוצמתי בגוף.
4. פרחים אכילים של שומר פשוט
צמח השומר כולו אכיל, כולל העלים והפרחים המנוצים שלו. שומר הוא ירק חורפי הדומה לסלרי וטעמו דומה לליקוריץ.
בדומה לצמחי מאכל רבים הוא עשיר מאוד בנוגדי חמצון שמונעים את נזקיהם של הרדיקלים החופשיים ואף, הזדקנות מוקדמת.
במחקר שפורסם בכתב העת 'מדע המזון והחקלאות', למדו החוקרים שהכמות הפנולית של הצמח גדלה מהעלים לפרחים והיא מגיעה לערכה הגבוה ביותר, בפרחים המוקדמים.
יתרונו המוכר ביותר של השומר הוא הסיוע שלו לעיכול. לעיסת זרעי הצמח הנהדר הזה, מעוררת את מיצי העיכול והגבעול שלו עשיר בסיבים תזונתיים.
כפי שלמדו החוקרים במחקר סקירה שפורסם ב-2014.
5. שן הארי (שינן, דנדליון)
לעתים קרובות אנשים טועים לחשוב ששן הארי הוא עשב שוטה, אך הפרופיל התזונתי שלו מדהים. צמח השינן משתייך למשפחת החינניות והפרח שלו בגוון צהוב-כתום.
פרחי שן הארי הבוגרים הופכים לכדורים לבנים המורכבים משערות ומזרעים. גם הפרחים וגם העלים של השינן אכילים והם מכילים רמות גבוהות של ויטמין A אשר הכרחי לבריאות העיניים, למערכת חיסון חזקה ולבריאות העור.
מלבד זאת, שן הארי ידוע בכך שהוא מרפא את הכבד ומחזק את בריאותו הכללית.
העלים והפרחים של שן הארי משמשים לרוב להכנת תה ומוסיפים אותם לרטבים, מטבלים, סלטים, פסטה ועוד.
6. פרחים אכילים של קמומיל (בבונג)
קמומיל משמש כצמח מרפא המאריך חיים ובמחקר פרוספקטיבי שנערך על נושא זה, למדו החוקרים שהוא אכן מאריך את תוחלת החיים.
הפרחים היפים שלו משמשים להכנת חליטה אשר מפחיתה דלקות, מעודדת הרפיה של הגוף ושינה טובה יותר, מקלה על כאבי הווסת ומקלה על גודש.
פרחי הקמומיל הנפלאים שופעים בנוגדי חמצון המגינים על תאי הגוף והם זמינים בצורות רבות, כדוגמת אבקות וחליטות יבשות.
"בבונג הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר הידועים לאנושות", כפי שציינו החוקרים במחקר סקירה שבו תיארו החוקרים את השימוש בקמומיל ברפואה המסורתית והדגשת הממצאים האחרונים, כהמלצה לשימוש בו כתרופה לקידום בריאות האדם.
האפשרות הקלה ביותר ליהנות מיתרונותיו של הקמומיל, היא באמצעות שתיית חליטה הגורמת לתחושה של רוגע ושלווה.
7. חרצית
פרח החרצית הוא עשב רב שנתי אשר ברפואות המסורתיות נעזרים בו לטיפול בכאבי ראש, נדודי שינה והפרעות בעצמות.
במספר מחקרים למדו החוקרים שאכן יש לו את תכונות המרפא הללו. המחקר שבו למדו החוקרים שהוא מקל על כאבי ראש, סחרחורות ושהוא יוצר הגנה על הנוירונים בקרב אנשים עם שבץ איסכמי.
במחקר אחר שפורסם ב-2023, למדו החוקרים שהוא אכן משפר את איכות השינה. במחקר סקירה אחר, למדו החוקרים על תכונותיו של צמח נפלא זה לטיפול בבעיות בעצמות, לחיסול תאי סרטן, להרגעת אלרגיות, לוויסות מערכת החיסון, להגנה על הכבד ועל הכליות.
פרחי החרצית היפים והמרפאים בעלי תכולה גבוהה של אנתוציאנינים, שהם נוגדי חמצון עוצמתיים מאוד שהחוקרים במחקר שפורסם ב-2018, למדו שהם מעוררים מנגנונים נוגדי דלקות בגוף.
ברפואה הסינית ידועה החרצית גם בסגולותיה המרגיעות, המסייעות להרפיית הגוף. הפרחים האכילים שלו גם מגבירים את ניקוי הרעלים ואת רמות האנרגיה של הגוף.
כפי שלמדו החוקרים במחקר שפורסם ב-2019, שבו החוקרים גם למדו שפרח החרצית מדלל את הרעלים שבכבד ע"י מניעת עקה חמצונית.
לרוב מכינים חליטה מפרחי החרצית.
8. פרחים אכילים של כובע הנזיר
צמח הנזיר הוא צמח מרפא שבו נעזרים ברפואות מסורתיות רבות כבר מאות שנים, במקומות כדוגמת דרום אפריקה.
פרחי הצמח כוללים מגוון רחב של צבעים כולל אדום, כתום וצהוב. כל חלקי הצמח אכילים והוא שופע בוויטמין C, ויטמין A ונוגדי חמצון כגון לוטאין.
כפי שלמדו החוקרים במחקר שפורסם ב-2018.
במחקר שנערך על צמחים עם פרחים, למדו החוקרים שאכילת פרחי כובע הנזיר משפרת את בריאות הראייה והעור הודות לנוגדי החמצון שהם מכילים.
תמציות פרחי כובע הנזיר בעלות השפעה אנטי בקטריאלית חזקה מאוד, אשר נלמדה במחקר והן גם פועלות בגוף כאנטיביוטיקה טבעית, כפי שלמדו החוקרים במחקר אחר שפורסם ב-2016.
אתם יכולים להכין מהפרחים ומהעלים שלו פסטו, להוסיף אותם לסלטים טריים וליהנות מטעם מפולפל עדין.
9. פרחי מרווה
מרווה היא שיח רב שנתי, שהפרחים האכילים שלו יכולים להיות בצבע כחול-סגול או לבן. פרחיו היפים משמשים בדר"כ להכנת חליטה או לקישוט.
ברפואה העממית נעזרים במרווה לטיפול בשיגדון, דלקות ושלשולים. במחקר נשערך על מרווה, למדו החוקרים שהמרווה גם מקלה על צרבת ומשפרת את הבריאות הקוגניטיבית.
10. פרחים אכילים של ציפורני חתול מצויות
מריגולד או ציפורני חתול מצויות הן אחד מהזנים של קלנדולה ושמו הבוטני הוא – קלנדולה ארבנסיס (Calendula arvensis L).
ציפורני החתול הם פרחים אכילים בצבע כתום עז שנהוג להכין מהם חליטה, משחות ותמיסות. לפרחים יש תכונות מרגיעות במריחה על העור ונעזרים בהן לעתים קרובות להרגעת כוויות, כוויות שמש, עקיצות, יבלות ועור יבש.
החוקרים במחקר שפורסם ב-2023, הוכיחו את כל התכונות הללו של פרחי צמח המריגולד.
לחליטת מריגולד יש תכונות אנטי דלקתיות והיא שופעת בנוגדי חמצון טבעיים, כפי שלמדו החוקרים במחקר שנערך על פרחים מופלאים אלה.
במחקר סקירה שבחן מחקרים שנערכו במשך 17 שנים בסה"כ, שמו לב החוקרים שהחוקרים במחקרים שהם בחנו הדגישו את העובדה שיש למרכיבי המריגולד גם תכונות חיטוי וכאשר מורחים אותם על אזורים נגועים בעור, היא פועלת כאנטיביוטיקה טבעית.
11. פרחי סיגליות
פרחי הסיגליות מוכרים כפרחי בר והם נדירים מאוד בישראל. צבעם של פרחים אלה נע בין סגול, כחול, לבן או צהוב בהתאם לזן שלהם.
פרחים אכילים יפים אלה, מכילים כמויות גבוהות של ויטמין A ו-C. כפי שלמדו החוקרים במחקר שבו נבחנו תכונותיו המרפאות, של פרח הסיגלית.
מפרחיו האכילים נהוג להכין חליטה וסירופים, מוסיפים אותם למאפים שונים והם אף נהדרים כקישוט אכיל למרקים וסלטים טריים.
במספר מחקרים למדו החוקרים שהציקלוטידים (cyclotides) שמכילים פרחי הסיגליות, בעלי תכונות אנטי פטרייתיות והם אף יוצרים מערכת הגנה טבעית לצמחים ולאנשים שצורכים אותם.
חשוב להדגיש שלא מומלץ לצרוך את הסיגליות הצהובות, היות והן עלולות לגרום לבעיות במערכת העיכול.
12. פרחים אכילים של אזוב תרבותי
אזוב תרבותי המכונה גם מיורם מתוק ואזובית תרבותית, הוא עשב רב שנתי המשמש להכנת חליטות כבר מאות שנים. טעמו דומה לאורגנו אך הוא עדין ומתוק יותר.
גם פרחיו וגם עליו של צמח המרפא הזה אכילים והם מסייעים לעיכול, בעזרת גירוי בלוטות הרוק. כפי שלמדו החוקרים במחקר סקירה, שפורסם ב-2016.
שתיית חליטת אזוב תרבותי היא תרופה מסורתית ידועה המקלה על עצירות, שלשולים, התכווצויות וגזים. פעילות אשר הוכחה במחקר שפורסם ב-2023.
במחקר סקירה למדו החוקרים שנוגדי החמצון והמרכיבים הכימיים הצמחיים של האזוב התרבותי, מחסלים דלקות בגוף ואף מגינים על הקיבה.
פרחים אכילים נוספים כוללים:
- פריחת דלעת
- ורדים
- אמנון ותמר
- קורנית (טימין)
- נענע
- ארוגולה
- לאושטיאן (lovage)
- בוראג'
- כוסברה
- זעתר אניס (anise hyssop)
- פרח אפונת הפרפר
ישנם כמובן עוד פרחים אכילים רבים, אך אספנו לכם את העיקריים והנפוצים ביותר שביניהם.