מלח שחור, יתרונות בריאותיים וכיצד להשתמש בו

מלח שחור הוא מרכיב פופולרי מאוד, גם הודות ליתרונותיו הבריאותיים וגם בשל טעמו והארומה הייחודיים שלו.

לא רק שהוא נמצא בשימוש נרחב בקארי, בצ'אטני ובסלט הפירות במטבח ההודי, אלא שהוא גם מרכיב בולט במנות טבעוניות כולל פריטטות ללא ביצים, בחביתות ובכריכים.

אולם ישנן הרבה תפיסות שגויות בנוגע לעד כמה מלח שחור בריא, כמו גם, מה ההבדל בינו לבין מלח השולחן הרגיל.

מלח שחור מעובד הרבה פחות והוא עשיר בהרבה יותר מינרלים מסוימים, בהשוואה לסוגים אחרים של מלח.

אך הוא עדיין מכיל נתרן (טבעי), לכן חשוב מאוד ליהנות ממנו במתינות כחלק מתזונה מאוזנת.

מוכנים לדעת יותר? במאמר זה אתם תלמדו חלק מערכיו התזונתיים, את תופעות הלוואי ואת אופן השימוש במלח שחור.

אז מה זה מלח שחור?

מלח הימלאיה שחור ידוע גם בשם קאלה נמאק (kala namak) והוא תבלין נפוץ, בבישול הדרום אסייתי.

וכורים אותו למרגלות הרי ההימלאיה בערים כדוגמת פקיסטן, נפאל, הודו ובנגלדש.

אף על פי שישנם סוגים שצבעם כהה, סוגים אחרים נעים בין חום-ורוד לסגול.

מלח שחור מורכב מתרכובות כימיות טבעיות כדוגמת:

• נתרן
• נתרן גופרתי
• ברזל גופרתי
• מגנזיה
• תחמוצת הברזל
• גריטיט (greigite)

הודות לתכולת הגפרית הגבוהה שלו יש לו ריח חזק, טעמו מלוח וערב לחך מה שהופך אותו לתיבול אידאלי של צ'אטני, סלטים וחטיפים מלוחים.

בתורות רפואה מסורתיות כדוגמת איור ודה, סוג זה של מלח נחשב כבעל השפעה מקררת על הגוף.

בנוסף לכך, נעזרים במלח השחור כתרופה טבעית כבר מאות שנים ברפואות מסורתיות שונות, לטיפול במגוון מחלות כולל צרבות, גזים, התכווצויות שרירים ועוד.

סוגי מלח שחור ווריאציות

ישנם מספר סוגים שונים של מלח שחור, שכל אחד מהם שונה מבחינת הטעם, המראה ואופן השימוש.

להלן 3 הווריאציות הפופולריות ביותר

1. מלח הימלאיה שחור (Himalayan Black Salt)

כסוג המלח השחור הפופולרי ביותר, מלח ההימלאיה השחור ידוע בטעמו המלוח ובריחו החריף.

הוא נמצא בשימוש נרחב במטבחים הדרום אסייתיים ואף ניתן להשתמש בו במנות טבעוניות, כדי לחקות את טעם הביצים.

מלח הימלאיה נפלא זה, גם ידוע בכך שהוא אוצר בחובו יתרונות בריאותיים, יחד עם מבחר רחב של מינרלים חיוניים.

2. מלח לבה שחור (Black Lava Salt)

מלח לבה שחור גם ידוע בכינוי מלח הוואי שחור.

מלח נהדר זה, נכרה באופן מסורתי מלבה שחורה בהוואי.

אולם בימינו, בדרך כלל מערבבים מלח רגיל יחד עם פחם פעיל כדי ליצור את מלח הלבה השחור.

בשונה ממלח ההימלאיה השחור, מלח זה בעל גוון שחור מובהק וניתן לפזר אותו מעל מנות מוכנות, על מנת להעשיר את טעמן בטעם אדמתי מעושן.

3. מלח ריטואל שחור (Black Ritual Salt)

למרות שישנן מספר שיטות שונות להכנת מלח שחור, סוג זה של מלח ריטואל שחור מורכב בדרך כלל מפחם פעיל, אפר ומלח כולל סוגים שונים של מלח כדוגמת מלח קדוש אפור, מלח כשר ומלח ים.

בעוד מלח זה אינו מיועד לצריכה, יש המשתמשים במלח זה בטקסים של ויקה (Wicca), מכיוון שישנה האמונה שהוא מרחיק רוחות שליליות.

למרות שהוא ככל הנראה אינו מזיק, הפוטנציאל של מלח זה כהגנה מפני רוע ו/או שליליות, עדיין לא נחקרה.

מלח שחור מול מלח שולחן

אחד מההבדלים העיקריים בין מלח שחור למלח שולחני, היא הדרך שבה כל אחד מהם מיוצר ומופק.

בהתאם למסורת, מלח שחור נכרה מאזורים המקיפים את הרי ההימלאיה, שמהם מפיקים את מלח ההימלאיה הוורוד.

לאחר הכרייה, שילבו אותו עם תבלינים טבעיים אחרים, צמחי מרפא וחיממו אותו לטמפרטורה גבוהה מאוד.

בימינו, תעשיינים רבים יוצרים לעתים קרובות מלח מלאכותי ע"י ערבוב תרכובות כדוגמת נתרן כלורי, נתרן לאוריל סולפט ונתרן ברזלי, על מנת להפוך אותו לשחור.

מלבד צבעו הייחודי, הבדל משמעותי נוסף בין מלח שחור למלח ורוד הם הטעם והארומה העשירים, מלוחים ומורגשים שלהם.

מלח שולחני רגיל בניגוד אליהם, בדרך כלל מופק ממשקעיהם של סלעי מלח ענקיים, עובר עיבוד ואז עובר זיקוק.

כל התהליכים הללו שלאחר הפקת המלח, מסירים ממנו כמעט את כל המינרלים שהוא מכיל מטבעו.

למרות שאולי ניתן לחשוב, שאפשר להשתמש במלח שולחני רגיל כתחליף למלח שחור במתכונים רבים.

חשוב לציין, שטעמו פחות מורכב ושהוא אף ישנה את טעמן של מספר מנות.

במונחים של תזונה, מלח שחור מכיל מעט פחות נתרן, בהשוואה למלח השולחני, אך תזכרו שמדובר כאן על נתרן טבעי ולא מלאכותי.

מלח שולחני רגיל גם בדרך כלל עובר תהליך הנקרא יידוד (iodized) מלשון יוד, כלומר שהוא מכיל תוספת של יוד (אולי לא טבעית) כדי למנוע חוסר.

הבדל עצום נוסף בין שני סוגי מלח אלה הוא, מחיר המלח השחור.

למעשה, בהתאם לכל קימעונאי, כל גרם של המלח עולה בסביבות דולר אחד או יותר.

כשלעומתו, אתם יכולים לרכוש קילו אחד או שניים של מלח שולחני רגיל, בערך בשקל וחצי במרבית הסופרים.

יתרונות הבריאות של מלח שחור

בהשוואה לסוגי מלח אחרים, מלח שחור בדומה למלח הימלאיה ורוד, עובר פחות עיבוד והוא גם מכיל פחות תוספים מזיקים וחומרי שימור.

מלח שולחני רגיל למשל, מכיל לעתים קרובות חומרים נוגדי התגיישות כדוגמת אשלגן פרוקינייד (potassium ferrocyanide) יחד עם מרכיבים מפוקפקים אחרים כדוגמת אלומיניום סיליקט (aluminum silicate) ואשלגן יודי (potassium iodate).

לאנשים המעוניינים להפחית את צריכת הנתרן שלהם, מלח שחור מהווה חלופה טובה למלח הרגיל.

הפחתה בצריכת נתרן הוכחה כיעילה בהורדת לחץ הדם, בעיקר בקרב אנשים שיש להם לחץ דם גבוה.

אף מעבר לכך, צריכה גבוהה של מלח שולחני נמצאה קשורה גם לסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן הקיבה ולהגברת קצב אבדן העצם.

מלח שחור עשיר יותר במינרלים חיוניים טבעיים, כדוגמת ברזל.

ברפואה המסורתית, נעזרו במלח השחור גם כדי לשפר את:

• העיכול
• בריאות העור
• בריאות השיער
• הירידה במשקל
• ריפלוקס ושטי (צרבת)

כיצד משתמשים במלח השחור

מלח שחור זמין בעיקר בחנויות הטבע השונות, בסופרים מסוימים ואולי אף בחנויות תבלינים מסוימות.

מלח שחור הוא אחד מהמרכיבים במנות הודיות שונות כולל צ'אטני, סלטים, מרקים, תיבולי קארי ו-ראיטה.

אתם גם יכולים לתבל איתו מנות שונות כמו פופקורן וצ'יפס קייל (אחרי שהם כבר בצלחת) או לימונדה מתובלת.

מלח הימלאיה שחור הוא גם תופסת נהדרת למנות טבעוניות, הודות ליכולת המופלאה שלו לדמות את הטעם והארומה של הביצים.

תפזרו אותו על קישים טבעוניים, גרגרי חומוס, כריכי סלט "ביצים" טבעוניים או מעל פריטטות, כדי להוסיף למאכלים האהובים עליכם מפנה טעים.

מלח שחור המינון המומלץ

למרות העובדה שמלח שחור מכיל פחות נתרן ושהוא מעובד הרבה פחות  ממלח שולחני רגיל, הוא עדיין מכיל נתרן, טבעי אך זה עדיין נתרן.

לכן חשוב מאוד ליהנות ממנו במתינות, כחלק מתזונה בריאה ומאוזנת.

ההמלצות הן לצרוך 1 כפית נתרן ביום, שהיא 2,300 מיליגרם.

במקביל לכך, חשוב שתצרכו מזונות טבעיים שמכילים יוד, כדוגמת אצות ים – Kelp, שזיפים שחורים ארוכים טריים או מיובשים, שעועית לימה, אפונה ירוקה, בננה ותירס אורגני שלא עבר הנדסה גנטית.

במחקר שפורסם בשנת 2017 התגלה שתכולת הפלואוריד הטבעי שמכיל מלח שחור, עלולה לגרום למצב הנקרא פלואורוזה או הרעלת פלואור.

מצב זה מתרחש בעקבות חשיפה גבוהה לפלואוריד טבעי או לגרסתו המלאכותית, פלואור.

זה הוא מצב המתאפיין בשינויים בצבע של אמייל השיניים השונה בהתאם לחומרת המצב, הן בבהירות והן בצורה.

מצב זה מתרחש בעיקר בקרב ילדים עד גיל 8, לכן חשוב שהם יצרכו כמויות מתונות בלבד.

מרבית התקריות שבהן נחשפו מצבים של "שיניים מנומרות", נחקרו והתגלו כמצב שבו ילדים צרכו מים ממקורות שונים שבהם היה ריכוז הפלואור המלאכותי גדול יותר מ-13 חלקים למיליון.

הגרילו כתבה חדשה