התרופות הנפוצות לאלרגיה והצטננות נחקרות כבר שנים רבות על מנת ללמוד את השפעותיהן על המוח, אל מעבר לתופעות הלוואי ומחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה במכון רגנסטריף לחקר הזדקנות, הגיע לתוצאות שלקחו את ההבנה על תרופות אלה כמה צעדים חשובים קדימה.
המחקר על תרופות נפוצות לאלרגיה והצטננות
באמצעות טכניקות של הדמיה מוחית, גילו החוקרים שחילוף החומרים במוח מופחת יותר וגודל המוח קטן יותר בקרב המשתתפים במחקר שנוטלים את התרופות הידועות כבעלות השפעה אנטיכולינרגית (anticholinergic), שהן סוג של תרופות החוסמות את האצטילכולין (acetylcholine) שהוא מוליך עצבי חשוב במערכת העצבים.
זאת במקביל לתוצאותיהם של מחקרים קודמים שבהם גילו החוקרים את הקשר הקיים בין התרופות האנטיכולינרגיות, לבין פגיעות קוגניטיביות המעלות את הסיכון להתפתחותו של אלצהיימר. המאמר של מחקר זה שפורסם בכתב העת 'ג'אמה נוירולוגיה', הוא המחקר הראשון שבו נחקרה הביולוגיה הבסיסית שבין קשרים קליניים אלה באמצעות מדידות הדמיה נוירולוגית של חילוף החומרים והניוון במוח.
"ממצאים אלה מספקים לנו הבנה הרבה יותר טובה על האופן שבו תרופות מסוג זה פועלות על המוח בדרכים שכפי הנראה מעלות את הסיכון לפגיעה בקוגניציה ולדמנציה", ציינה ד"ר שאנון ריסאצ'ר, פרופסורית משנה לרדיולוגיה ומדעי ההדמיה והמחברת הראשית על המאמר "הקשר שבין שימוש בתרופות אנטיכולינרגיות לבין קוגניציה, חילוף החומרים והתנוונות של המוח בקרב מבוגרים עם קוגניציה תקינה".
תוצאות המחקר מובילות למסקנה
"לאור כל הראיות המחקריות כדאי שכל הרופאים ירצו להתחיל לשקול חלופות לתרופות האנטיכולינרגיות, בהתאם לזמינות, כאשר הם עובדים עם מטופליהם המבוגרים", מדגישה ד"ר ריסאצ'ר. תרופות עם השפעות אנטיכולינרגיות נמכרות ללא מרשם ובמרשם הרופא כעזרי שינה ולבעיות מתמשכות רבות כולל יתר לחץ דם, בעיות לב וכלי דם ומחלת ריאות חסימתית ממושכת.
הקשר שבין תרופות אנטיכולינרגיות לבעיות קוגניטיביות כבר ידוע
הקשר הקיים בין תרופות אלה לבין בעיות קוגניטיביות בקרב אנשים מבוגרים ידוע כבר למעלה מ-10 שנים. במחקר שפורסם ב-2013 שנערך ע"י חוקרים במרכז לחקר הזדקנות של אוניברסיטת אינדיאנה ומכון רגנסטריף, החוקרים גילו שתרופות עם השפעה אנטיכולינרגית חזקה גורמות לבעיות קוגניטיביות כאשר נוטלים אותן ברציפות, במשך 60 ימים. כאשר התרופות עם ההשפעות האנטיכולינרגיות החלשות יותר, נוטות לגרום לפגיעה תוך 90 יום.
פרטי המחקר שפורסם ב-2016
מחקר זה כלל 451 משתתפים אשר מתוכם 60 איש, נטלו לפחות תרופה אחת אנטיכולינרגית בעלת השפעה בינונית או גבוהה. המשתתפים במחקר זה נשלפו מפרויקט מחקר לאומי בנושא אלצהיימר - יוזמת ההדמיה המוחית של אלצהיימר - וממחקר הזיכרון וההזדקנות של אוניברסיטת אינדיאנה.
כדי לזהות שינויים גופניים ופסיכולוגיים העשויים להיות קשורים להשפעות המדווחות, החוקרים אמדו את תוצאות מבחני הזיכרון ומבחני הקוגניציה האחרים, מבחני פליטת פוזיטרונים (PET) המודדות את חילוף החומרים של המוח וסריקות דימות תהודה מגנטית (MRI) לבדיקת מבנה המוח.
מהמבחנים הקוגניטיביים למדו החוקרים שלאנשים הנוטלים תרופות אנטיכולינרגיות יש ביצועים גרועים יותר גם מבחינת הזיכרון לטווח קצר וגם בחלק ממבחני התפקוד הניהולי הכוללים מגוון פעילויות כדוגמת חשיבה מילולית, תכנון ופתרון בעיות, בהשוואה למבוגרים שלא נוטלים את התרופות האלה.
בנוסף לכך האנשים שנוטלים את התרופות האנטיכולינרגיות, הראו גם רמות נמוכות יותר של חילוף חומרים של סוכר, המהווה סמן ביולוגי לפעילות המוחית גם במוח כולו וגם בהיפוקמפוס, שהוא אזור במוח הקשור לזיכרון אשר התגלה שהוא נפגע בשלב מוקדם בהתפתחות האלצהיימר.
השפעות נוספות של תרופות אנטיכולינרגיות על המוח
החוקרים אף מצאו קשרים משמעותיים שנחשפו בסריקות ההדמיה בתהודה המגנטית (MRI) בין מבנה המוח לבין השימוש בתרופות האנטיכולינרגיות. זאת אומרת שכאשר משתתפי המחקר נטלו אותן הן גרמו לירידה בנפח המוח ולחדרים גדולים יותר, החללים הקיימים בתוך המוח.
"ממצאים אלה מעניקים לנו רמזים לבסיס הביולוגי לבעיות הקוגניטיביות הנובעות מהשימוש בתרופות האנטיכולינרגיות, אך אנו זקוקים למחקרים נוספים כדי שנוכל להבין בדיוק את המנגנונים המעורבים", מסבירה ד"ר ריסאצ'ר.
תרופות נוספות שנמצאו קשורות לאלצהיימר כוללות:
בנזודיאזפינים (Benzodiazepines), תרופות המורכבות מחומרים מלאכותיים בעלי פעילות פסיכואקטיבית שהמבנה הכימי שלהן מבוסס על דיאזפין ופניל, אשר פועלות על מערכת העצבים המרכזית. לתרופות אלה יש תכונות מרגיעות והרופאים רושמים אותן לרוב להרגעת חרדות ולהפרעות שינה. הבנזודיאזפינים הוכחו ביכולת שלהם להחמיר דמנציה ולגרום לניוון קוגניטיבי.
