אולם מה שאימהות אלה אינן יודעות, זה שההחלטה להניק את תינוקן משפיעה על החיים שלו הרבה מעבר לכך. רוב האנשים, החוקרים והרופאים מסכימים על כך שתינוקות שינקו חלב אם הם יותר אינטליגנטים.
אך עם זאת, עד לא מזמן עדיין לא חקרו ובדקו לעומק, האם האינטליגנציה המפותחת ממשיכה עם תינוקות אלה גם לבגרות. הקשר שבין הנקה ואינטליגנציה, אובחן כבר בשנת 1929. בגיליון בשנת 1929 של כתב העת של 'האגודה הרפואית האמריקאית', החוקרים קרולין הופר בעלת תואר M.A ומאטי סי. הארדי בעל תואר PH.d, הציגו את הממצאים שלהם לאחר שהם חקרו 383 ילדים בשיקגו.
הילדים היו בין הגילאים 7 עד 13 והאימהות שלהם הניקו אותם בחלב אם למשך תקופות זמן שונות בינקותם. החוקרים גילו שהתינוקות שינקו במשך זמן ארוך יותר, גדלו להיות מצליחים יותר מבחינה אקדמאית.
המחקר
חוקרים בברזיל החלו לעקוב אחר 6,000 תינוקות יונקי חלב אם ב-1982. התינוקות היו מרקעים סוציו-אקונומיים שונים, לכן עושר לא היווה גורם משפיע על תוצאות המחקר. 30 שנה מאוחר יותר הם פרסמו בכתב העת 'האפוטרופוס', שבמחקר התגלה קשר בין האינטליגנציה ומשך הזמן שהתינוקות ינקו חלב אם. למשל, תינוקות שינקו חלב אם במשך שנה, קיבלו 4 נקודות יותר במבחני האיי.קיו, מאשר תינוקות שינקו במשך חודש בלבד. מתוך 6,000 התינוקות שכיום הם בוגרים, 3,500 הסכימו להשתתף במחקר. יחד עם רמות אינטליגנציה גבוהות, החוקרים גילו קשר בין הנקה והשכלה. התינוקות שינקו חלב אם ואלה שינקו למשך זמן ארוך יותר, בדרך כלל קיבלו השכלה גבוהה יותר. רמות האינטליגנציה וההשכלה הובילו לכך שאנשים אלה מתקבלים לעבודות עם שכר טוב יותר. התינוקות שינקו חלב אם במשך שנה, הרוויחו בממוצע 100 דולר יותר לחודש, מאשר התינוקות שינקו במשך חודש בלבד. כמובן שישנם וויכוחים אם זו ההנקה או הקשר שבין התינוק לאימא או שזו היכולת של האם לחנך ולטפח את הילד שלה, הם הגורם.
האם זו ההנקה או הקשר העמוק הנוצר בין האם לתינוק?
אנשים רבים חשים שאימהות שבוחרות להניק, רוצות להשקיע יותר זמן בתינוק שלהן ושהן יכולות להעלות את רמות האינטליגנציה של התינוק בעזרת לימודים מוקדמים של מיומנויות. בזמן ששח זה בר תוקף, יש לזכור שחלב האם מכיל חומרים מזינים המשפרים באופן ממוקד את הקוגניציה (הכרה- תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו), בעיקר כשהאם אוכלת מזון בריא בזמן ההנקה. חלב האם מכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות בעלות שרשרת ארוכה ולשתי החומצות הבאות יש השפעה ישירה על תפקודי המוח, הגדילה והגודל, חומצה דוקוסהקסנואית (DHA-אומגה 3) וחומצה ארכידונית (AA-אומגה 6). לילדים שינקו חלב אם, יש נפח מוח גדול יותר וחומר לבן המראה שחלב האם משנה במישרין את מבנה המוח, המשפיע על הקוגניציה. מחקרים רבים בחנו את הקשר שבין הנקה ואינטליגנציה גם כאשר גורמים אחרים הוסרו כמו למשל, גירוי מוקדם על ידי האם והרגלי בריאות טובים יותר שההורים לימדו אותם, ילדים שינקו עדיין עוברים את בדיקות האיי.קיו. (מנת משכל) עם תוצאות גבוהות יותר, ביחס לילדים שלא ינקו חלב אם. הנקה היא אחד מהגורמים שתורמים לאינטליגנציה של האדם, לרמות ההשכלה ולהצלחות האישיות. המחקרים אף הראו שככל שהאם מניקה יותר זמן, כך הילדים שלה בעלי תגובות טובות יותר. אך לצערנו, לא כל האימהות מצליחות להניק ויש אימהות שזקוקות לתמיכה מקבוצות הנמצאות בבתי החולים המקומיים או מרופא, כי אימהות צריכות לעשות מאמץ להניק במשך הזמן הארוך ביותר שאפשר. המטרה שכל אם טרייה צריכה לשים אל מול עיניה, היא להניק לפחות במשך 6 חודשים, אומרים הרופאים. על מנת לאפשר לילדים שלה לקבל את מקסימום היכולות הקוגניטיביות, שהיא יכולה להעניק להם.