בכל מקרה, לפני שאתם רצים לסופר הקרוב לקנות ליקוריץ, כדאי שתדעו שהליקוריץ הנמצא ברוב חנויות הממתקים והסופרים הוא לא ליקוריץ בכלל, אלא הם מיוצרים משימוש במעט שמן אניס.
המשיכו לקרוא וגלו כיצד להשתמש בשורש ה-ליקוריץ כתרופה טבעית נגד עששת וכל מיני מחלות רבות אחרות.
מהו ה-ליקוריץ האמתי?
הליקוריץ האמתי מופק מהשורש של צמח הנקרא שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), אשר מקורו בהודו, אזורים מסוימים באסיה ואירופה.
הוא לוקח חלק משמעותי ברפואה המסורתית במדינות אלה, כבר מאות שנים.
מרפאים מסורתיים השתמשו ב-ליקוריץ להרגעת כאבי גרון ובשל התכונות ה-אנטיבקטריאליות והאנטי-מיקרוביאליות שלו.
השורש הטעים והמתוק עם הטעם הייחודי הזה, היה במרכזם של מספר מחקרים במהלך העשורים האחרונים, אך מחקר חדש גרם למדענים להתרגש מאוד.
התרגשות זו נבעה בשל התגלית המופלאה, ששורש ה-ליקוריץ בעל יכולת מדהימה למנוע ו/או להפחית בצורה משמעותית את העששת ואת מחלות החניכיים.
כיצד נלחם שורש ה-ליקוריץ בעששת?
הפה שלנו הוא ביתן הקבוע של מספר זני בקטריות. למרות שחלק מהבקטריות האלה יכולות לעזור במידה מסוימת, הבקטריה הזו גם אחראית לרוב העששת ומחלות החניכיים שקורות לנו.
הבקטריה הזו נקראת סטרופטוקוקוס מיוטאנס והיא חיה מסוכר.
בקטריה זו עושה חילוף-חומרים לסוכרים שבפה שלנו והתוצאה, ייצור חומצה מאלית כתוצר פסולת.
החומצה המאלית אחראית לרובד-החיידקים (plaque) הנבנה על השיניים שלנו ומכאן הדרך לעששת, מחלות חניכיים וחורים בשיניים קצרה מאוד.
בקטריות אלה מגינות על עצמן ע"י יצירת זן של ביופילם, היוצרים שכבה מגינה סביב הבקטריה. אחת הדרכים לחסל את הבקטריה היא ע"י סילוק השכבה המגינה.
ביופילם – biofilm – קבוצת תאים הנדבקים אחד לשני, הנמצאים לרוב בחומר חוץ תאי הנקרא 'חוץ תאי פולימרי'.
ה-ליקוריץ מכיל שני רכיבים פעילים הנקראים ליקורידין ו-ליקוריסופלבן. רכיבים פעילים אלה, עוזרים לפרק את האנזים המאפשר לבקטריה ליצור את השכבה המגינה הזו.
מחקרים על ליקוריץ ועל עששת
במחקר שנערך באוניברסיטה ב-אדינבורו סקוטלנד, גילו החוקרים שהבקטריה משתמשת באנזים הנקרא סורטייס איי (Sortase A) כדי לייצר את השכבה ה-ביופילמית המגינה שלהם.
החוקרים הצליחו לזהות כיצד החומרים הפעילים ב-ליקוריץ, מונעים מהאנזים הזה לתפקד כמו שצריך.
זו הסיבה לכך שמרכיבים אלה שמכיל שורש הליקורץ, מפריעים בצורה יעילה לתהליך היווצרות הביופילם.
בלי השכבה המגינה עליהן, הבקטריות לא יכולות להיצמד לשיניים והן נותרות פגיעות, מה שעוזר להקטין את כמות העששת והפלאק היכולים להיווצר.
מחקר נוסף הראה גם, שהרכיבים הפעילים בליקוריץ יכולים למנוע את גדילתה של הבקטריה האחראית למחלות החניכיים (periodontitis-פריודוניטיטיס).
ל-פריודוניטיטיס יכולה להיות השפעה הרסנית על בריאות הפה ע"י הריסת העצם, החניכיים והרקמות של הפה.
אופן השימוש ב-ליקוריץ נגד עששת
שכבה דקה של קליפה מכסה את שורש ה-ליקוריץ. אם יש לכם גישה לשורש ליקוריץ טרי, תבחרו חתיכה בגודל בינוני ומעלה.
עליכם לנקות את השורש ביסודיות ואז ללעוס מצד אחד שלו, עד שסיבי השורש מתרופפים ומרגישים כמו זיפים.
אם אתם לא יכולים להשיג שורש ליקוריץ, אתם יכולים להשתמש בשמן-קוקוס, מכיוון שגם הוא מעכב את גדילתה של הבקטריה.
סגולות נוספות של שורש ה-ליקוריץ
מרגיע כאבי גרון ושיעול
הליקוריץ היה בשימוש במשך מאות רבות, הודות ליכולת הטבעית שלו להרגיע כאבי גרון ולהקל על התקררות ושפעת.
כתבי-יד המתוארכים כ-360 שנה לפני הספירה במצריים, הזכירו את סגולותיו של הליקוריץ כתרופה טבעית ומרגיעה.
בהרבה מהתרופות המוקדמות לשיעול של המאות ה-19 וה-20 השתמשו בליקוריץ בשביל הטעם.
במחקר אחד שנעשה על חולים מעשנים אחרי ניתוח, החוקרים גילו שה-ליקוריץ השפיע כמדכא שיעול ובהרגעת הגרונות של המטופלים.
אם אתם נאבקים בגרון כואב או בשיעול, הכינו תה משורש הליקוריץ או הוסיפו מספר טיפות של תמצית ה-ליקוריץ, עם קצת דבש לכוס המים החמים.
כידוע לכם גם לדבש יש סגולות אנטי-בקטריאליות ושתיית שניהם יחד, עוזרת אף יותר להרגעת כאב הגרון והשיעול.
מקל על דלקות
הדלקות הן הבסיס של הרבה מהמחלות הנובעות מסגנון החיים המודרני, שאנו נאבקים בהן בימים אלה.
חוקרים מעלים את האפשרות לכך, שהליקוריץ יוכל לשמש באופן קבוע כמפחית דלקות.
בסקירה שהתפרסמה בכתב העת 'מוצרים טבעיים מקושרים', חוקרים למדו את השפעותיהן של מספר תמציות צמחי-מרפא על דלקות והגיעו למסקנה שה-ליקוריץ יעיל הרבה יותר בדיכוי הדלקות מאשר איבופרופן.
על מנת ליהנות מסגולותיו של הליקוריץ למלחמה בדלקות, השתמשו בתמצית ליקוריץ איכותית או הכינו לעצמכם תה מהשורש שלו.
מקל על צרבות
בעיות בעיכול הוא המונח שמשתמשים בו כדי לתאר את הסימפטומים של קלקול קיבה, הכולל צרבת, חוסר נעימות בבטן, נפיחות ובחילה.
במחקר על חולים הסובלים מבעיות עיכול, תה שהוכן מ-ליקוריץ השפיע לטובה על הסימפטומים של בעיות העיכול.
את תה הליקוריץ תוכלו להכין משורש טרי או 1-2 כפיות משורש מיובש, השרו אותו מעט במים הרותחים ותשתו.
עוזר לכם לשרוף שומנים מיותרים
אם אתם בתהליך של ירידה במשקל, הליקוריץ יכול להציע לכם מספר יתרונות.
עפ"י המרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד, אחד מהמחקרים על ליקוריץ שכלל 15 מטופלים, הראה שצריכה של 3.5 גר' ביום של הליקוריץ, עוזרת להפחית את מסת הגוף.
מחקר נוסף גילה שצריכה של 900 מיליליטר של שמן ה-ליקוריץ ביום יום, מפחיתה את השומנים, את המסה ואת רמות הכולסטרול ה"רע" בגוף.
ליקוריץ עבור פצעים קרים והרפס
לליקוריץ יש מספר סגולות אנטי נגיפיות. בדרך המסורתית השתמשו בליקוריץ לטיפול והקלה על הכאב של הפצעים הקרים.
במחקר שנערך על הרפס חד-מגמתי, הווירוס שאחראי לגרימת פצעים קרים, הליקוריץ נחשב יעיל מאוד כתרופה אנטי-נגיפית.
אם אתם רוצים להשתמש בסגולות האנטי-נגיפיות של הליקוריץ, עליכם להכין תמצית של הליקוריץ.
תכינו את תמצית הליקוריץ ע"י הרתחת חתיכה אחת של ליקוריץ ביחס של: 1 שורש ליקוריץ אל מול 20 מנות של מים, אפשרו למים עם הליקוריץ לרתוח בין 30 דק' ל-5 שעות.
ככל שתרתיחו יותר זמן את השורש במים, התמצית תהיה חזקה יותר.
לאחר שהתמצית מתקררת, תספיגו בתמצית גאזה או כדור צמר גפן ותניחו אותה על האזור הפגוע.
האיכויות ה-אנטיבקטריאליות וה-אנטימיקרוביאליות של הליקוריץ, יכולות גם לעזור לנקות את הפנים שלכם לפני שאתם שמים את קרם הלחות.
אתם גם יכולים להשתמש בשמן עץ-התה, שימו טיפה או שתיים על כדור צמר גפן ותעבירו אותו על הפצע הקר, פעם-פעמיים ביום.
תופעות לוואי וכמויות השימוש הנכונות ב-ליקוריץ:
כמו רוב צמחי המרפא, הליקוריץ בטוח לשימוש כחלק מהתזונה שלכם, אולם כאשר אתם משתמשים בליקוריץ כתה או תמצית, עליכם להגביל את הכמות שאתם משתמשים בה ואת משך הזמן.
יש להשתמש בליקוריץ לתקופה של 4 שבועות רצופים בכל פעם.
תופעות הלוואי היכולות להיגרם משימוש ייתר בליקוריץ כוללות ירידה בכמות האשלגן, עלייה בלחץ הדם, שיתוק ונזק מוחי. הליקוריץ כמו כל מיצרך אחר צריך להילקח עם גבול.
אם אתם סובלים ממחלות בכליות, מחלות לב או לחץ דם גבוה, תתייעצו עם הרופא שלכם לפני שאתם מכניסים את הליקוריץ לתזונה הקבועה שלכם.
נשים בהריון לא צריכות להשתמש בליקוריץ בכלל, למטרות רפואיות!
אין שום בעיה שאישה בהיריון שותה מידי פעם תה של שורש הליקוריץ, אך לא בשימוש רפואי הדורש תדירות גבוהה יותר של שתייה.
