מגנזיום נכנס יותר ויותר למודעות של האנשים ומוערך יותר ויותר בקהילות הרפואיות והתזונתיות. אך בכל זאת מומחים אומרים שמגנזיום הוא אחד מהחוסרים הנפוצים ביותר בעולם ומושפעים ממנו 80% מהאמריקאים.
הסיבות העיקריות למחסור ב-מגנזיום הן מזון מעובד, אכילה לא מגוונת של מזון, אין מספיק מגנזיום במי השתייה ולקיחת תרופות שפוגעות בתהליכים של ספיגת המגנזיום בדם.
מגנזיום הוא מינרל שלוקח חלק בכ- 300 תהליכים ביוכימיים בגופנו, מה שהופך אותו לחיוני מאוד לתפקוד תקין של המערכות של הגוף. המגנזיום הכרחי להעברת מינרלים (כמו נתרן, אשלגן וסידן) אל תוך ומחוץ לתאים.
המגנזיום גם אחראי בין הייתר על ויסות לחץ הדם, על קצב לב יציב, בריאות העצמות, על הטמעה והפרשה של אינסולין בתאי הגוף, על תפקודם התקין של תאי העצב וליצירת אנרגיה בתאי הגוף.
המשמעות של מחסור במגנזיום
אנשים רבים ברחבי העולם עדיין לא יודעים שים להם מחסור במגנזיום. מחסור של המינרל הזה בגוף, יכול להוות הגורם והסיבה לבעיות בריאותיות רבות כגון חרדה, אובדן זיכרון, התכווצויות שרירים.
גם יכולות להיות הפרעות במערכות השונות של הגוף ובמקרים של מחסור קיצוני גם להפרעות פסיכוטיות ודום לב.
המגנזיום הוא מינרל שנוכח יחסית בכמויות גבוהות בגופכם. חוקרים מעריכים שגוף ממוצע של אדם מכיל בין 22-66 גרם של מגנזיום, 60% נמצא בעצמות, 20% בשרירים וכ- 20% בתאי הדם והרקמות.
צריכה קבועה של מינרל זה תאפשר לגופכם לבצע את 300 התהליכים הביוכימיים היטב, כך שגופכם יוכל לתפקד כמו שהוא צריך לתפקד.
תהליכים נוספים שמגנזיום אחראי עליהם
- העברה תקינה של סידן, סיליקה, ויטמין די, ויטמין קיי וכמובן את המגנזיום עצמו.
- הפעלת השרירים והעצבים.
- יצירת אנרגיה בגוף.
- ניקוי רעלים.
- עוזר בעיכול חלבונים, פחמימות ושומנים.
- משמש כאבני בניין לסינתזת אר.אן.איי (RNA -אנזים היוצר את הרצף המשלים על בסיס גדיל די.אן.איי) ודי.אן.איי.
- פועל כשלב ראשון של העברת מסרים עצביים כמו סרוטונין.
תסמינים מוקדמים של מחסור במגנזיום
- אבדן תיאבון
- בחילה
- הקאות
- עייפות וחולשה
- חוסר תחושה
- תחושת עקצוץ
- התכווצויות ועוויתות שרירים
- התקפים
- שינויים באישיות
- קצב לב חריג
- עוויתות של עורקי הלב
- לחץ דם גבוה
- קרישי דם
הגורמים למחסור במגנזיום
מומחים רבים ברחבי העולם אומרים שהטכניקות של החקלאות המודרנית מרוקנת את הוויטמינים והמינרלים מהאדמה שבתוכה גודל האוכל שלנו. זה נכון בעיקר לשדות המטופלים בדשנים כימיים, חומרי הדברה וקוטלי חרקים.
זה אומר שירקות ופירות הגדלים באדמות אלה המרוקנות אלה אינם מכילים הרבה מגנזיום וויטמינים ומינרלים בכלל. ישנם גם מצבים בריאותיים המקשים על ספיגת המגנזיום בגוף.
גורמים בריאותיים למחסור במגנזיום
- מחלות בכליות
- מחלת קרוהן או מצבים אחרים המשפיעים על העיכול
- בעיות בבלוטת יותרת התריס
- לקיחת תרופות או אנטיביוטיקה לסוכרת או סרטן
- גיל זיקנה
- התמכרות לאלכוהול
אפשרויות להוספת מגנזיום לתזונה שלכם
ישנה האפשרות של מגנזיום כתוסף מזון, אך חשוב לקחת את התוסף הנכון. מחקרים רבים ושונים גילו שמגנזיום אספרטט, ציטרט, חומצת חלב ובצורות כלוריד גורמים למגנזיום להיספג יותר טוב והוא יותר זמין ביולוגית מאשר בצורת מגנזיום אוקסיד או סולפט.
כדאי שהתוספים יכילו גם סידן, ויטמין די- 3 וויטמין קיי- 2 על מנת שייספג כראוי. מלח אפסום רגיל לאמבטיה לגוף או לרגליים, הוא דרך מצוינת לספוג עוד מגנזיום דרך העור. אתם גם יכולים למרוח שמן מגנזיום על העור אם אתם לא אוהבים אמבטיות.
כמובן שהדרך הטובה ביותר להכניס לגופכם יותר מגנזיום היא שיפור התזונה שלכם לתזונה הכוללת יותר מאכלים עשירים במגנזיום. שימו לב שהמקורות הטובים ביותר למגנזיום נמצאים דווקא במזונות מהצומח.
רשימת המאכלים המכילים את הכמויות הגבוהות ביותר של מגנזיום
- אגוזים וזרעים – קשיו, שקדים, פקאנים, ערמונים, שומשום, אגוזי ברזיל וכו'
- אבוקדו
- בננה
- קטניות – עדשים, שעועית
- שוקולד מריר לא חלבי
- תאנים
- במיה
- גרעיני דלעת
- קישואים
- דגנים מלאים – אורז מלא ארוך, סובין, נבט חיטה, דוחן,
- תרד, קולרבי, מנגולד, סלרי (המגנזיום נמצא בעיקר בחלקים הירוקים שלהם)
- מוצרי סויה (בעיקר טופו וקמח סויה- שימו לב לתווית שאינם מהונדסים גנטית)
- בטטה
- משמש מיובש
שימו לב שהקפאה מפחיתה את כמות המגנזיום שבמזון. מזון מבושל או קלוי מאבד כ- 70% מהמגנזיום. המינון היומי המומלץ של מגנזיום, מחולק עפ"י גילאים ותלוי במשקל הגוף שלכם.
טבלת המינון היומי המומלץ עפ"י הכמות היומית המומלצת (RDA)
- מיום הלידה ועד גיל חצי שנה- 30 מ"ג
- מגיל שבעה חודשים עד גיל שנה- 75 מ"ג
- מגיל שנה עד שלוש- 80 מ"ג
- מגיל ארבע עד שמונה- 130 מ"ג
- נשים מגיל תשע עד שלוש עשרה- 240 מ"ג
- גברים מגיל תשע עד שלוש עשרה- 240 מ"ג
- נשים בגילאי ארבע עשרה עד שמונה עשרה- 360 מ"ג
- גברים בגילאי ארבע עשרה עד שמונה עשרה- 410 מ"ג
- נשים בגילאי תשע עשרה עד שלושים- 310 מ"ג
- גברים בגילאי תשע עשרה עד שלושים- 400 מ"ג
- נשים מגיל שלושים ואחת ומעלה- 320 מ"ג
- גברים מגיל שלושים ואחת ומעלה- 420 מ"ג
- נשים בהיריון בין 350-400 מ"ג
- נשים מיניקות בין 310-360 מ"ג
החישוב נעשה עפ"י 5 מ"ג מגנזיום לכל ק"ג של הגוף.
