בסתיו אפשר למצוא עלי תאנה ירוקים כמעט בכל חצר בארץ. יש שמייבשים אותם לתה ויש שמרתיחים אותם ומורחים את המים על העור. שני השימושים נשמעים דומים, אבל העור מגיב אליהם אחרת לגמרי.
בהמשך תקראו איך השפיע תה מהעלים על אקזמה ואיך השפיע מרתח שלהם על הסוכר בדם, למה לא כל עץ מתאים לתה ואיך קוטפים את העלים בלי להיכוות.
1. תה מעלי תאנה הקל על דלקת עור אטופית
דלקת עור אטופית, שרבים מכירים בשם אקזמה, היא מחלת עור כרונית ומגרדת שמתלקחת ונרגעת לסירוגין. חוקרים ממכון לטכנולוגיית מזון ביפן בדקו אם תה מהעלים יכול להקל עליה1.
בניסוי השתתפו 30 מבוגרים עם אקזמה קלה. במשך שמונה שבועות, 15 מהם שתו חצי ליטר מהתה בכל יום ואילו האחרים שתו פלצבו, משקה בצבע ובטעם של תה. עד סוף הניסוי לא המשתתפים ולא החוקרים ידעו מי שותה מה1. בבדיקת רופא עור, האקזמה בקבוצת התה הייתה קלה יותר מאשר בקבוצת הפלצבו, שבה היא החמירה אצל 7 משתתפים לעומת אחד בלבד בקבוצת התה1.
אבל שותי התה עצמם לא דיווחו על פחות גירוד מאשר קבוצת הפלצבו. ארבעה שבועות אחרי שהפסיקו לשתות, גם ההבדל בין הקבוצות כבר נעלם. זה ניסוי ראשון וקטן עם 15 שותי תה בלבד, כך שאם אתם מטופלים באקזמה, אל תחליפו בתה את הטיפול שקיבלתם מהרופא.
2. עלי תאנה וסוכר בדם אצל חולי סוכרת סוג 1
בניסוי בספרד, 10 חולי סוכרת סוג 1 בני 22 עד 38, שהזריקו אינסולין פעמיים ביום, שתו מרתח מהעלים עם ארוחת הבוקר במשך חודש. בחודש אחר הם שתו לשם השוואה תה רגיל בלי סוכר2.
בחודש של המרתח, רמת הסוכר שנמדדה שעתיים אחרי הארוחה הייתה נמוכה בהרבה: 157 מיליגרם לדציליטר בממוצע לעומת 294 בחודש של התה הרגיל. גם מינון האינסולין הממוצע ירד בשיעור של 12%, אבל שני משתתפים פרשו באמצע כי לא סבלו את המרתח2.
המספרים האלה נראים טובים, אבל זה הניסוי היחיד על עלי תאנה שנכלל בסקירה משנת 2020, שאספה ניסויים בצמחי מרפא כטיפול משלים בסוכרת סוג 1. לפי הסקירה, המרתח לא הראה השפעה ברורה ואין מספיק ראיות כדי להמליץ עליו3. אם אתם מזריקים אינסולין, אל תוסיפו מרתח כזה בלי לדבר קודם עם הרופא, כי בניסוי ירד גם מינון האינסולין.
האם אפשר להכין תה מכל עלי תאנה?
לפי סקירה משנת 2021, העלים מכילים 126 חומרים שונים שרובם פוליפנולים, תרכובות צמחיות שנחקרות בגלל הפעילות נוגדת החמצון שלהן4. אבל לא כל העלים זהים: החוקרים היפנים הכינו את התה מזן תאנה שאין בו פסוראלן, החומר שהופך את העור לרגיש לשמש. הזן נקרא גריז דה טרסקון (Grise de Tarascon)1.
מחקר משנת 1984 מצא פסוראלן וברגפטן, חומר מאותה משפחה, בשרף הלבן של העלים ושל הענפים הצעירים, אבל לא בפרי. לכן, לפי החוקרים, אכילת התאנה עצמה לא הופכת את העור לרגיש לשמש. גם העונה משנה, כי בסתיו העלים הכילו פחות מהחומרים האלה מאשר באביב ובקיץ5.
לפי החוקרים היפנים, בזנים רבים של תאנה יש פסוראלן וחומרים דומים לו, אבל בבית אין דרך לדעת מאיזה זן העץ שלכם. החוקרים מעריכים שהחומרים האלה עלולים להשפיע גם על תרופות, כמו שחומרים מאותה משפחה באשכולית משנים את קצב הפירוק שלהן בגוף1. עוד לא בדקו בבני אדם אם תה מהעלים של עץ רגיל מגביר את הרגישות לשמש, כך שבינתיים החוקרים ממליצים לשתות רק תה מזן בלי פסוראלן1. ואם אתם אוהבים חליטות ביתיות, אפשר להכין גם תה סרפד או לבשל עם עלי דפנה.
איך קוטפים עלי תאנה בלי להיכוות?
בעץ התאנה צריך להיזהר בעיקר מהשרף הלבן שנוטף כשקוטפים עלה או שוברים ענף. השרף לבדו לא שורף, אבל אחרי חשיפה לשמש הוא עלול לגרום לתגובה שנראית כמו כוויה ומופיעה בדרך כלל בתוך יום. רופאי עור קוראים לה דלקת עור משילוב של צמח ושמש (phytophotodermatitis)6.
בקוריאה דיווחו רופאי עור על חמישה מטופלים שהשרו את הרגליים במרתח עלי תאנה כדי לטפל בבעיית עור. בתוך יום הופיעו אצלם צריבה, אדמומיות ונפיחות, בדיוק על החלקים שהסנדלים לא כיסו6. באיטליה נזקקו שני אנשים לאשפוז במחלקת כוויות אחרי שמרחו מרתח עלים כתחליב שיזוף ויצאו לשמש7.
גם עבודה בגינה יכולה להספיק. גוזם עצים בן 46 נחשף לשרף של תאנה כשעבד ביום שמש חם בחולצה קצרה ובסוף הופנה ליחידת כוויות עם שלפוחיות על שתי הזרועות8. לכן כשאתם קוטפים עלים או גוזמים את העץ, לבשו שרוולים ארוכים וכפפות9. ואם בכל זאת הופיעה אדמומיות, ספרו לרופא שנגעתם בעץ תאנה, כי קל לבלבל בין התגובה הזו לזיהום או לאלרגיה6.
מתי צריך להיזהר עם עלי תאנה?
הסכנה העיקרית היא שרף או מרתח עלים שנשארים על העור בשמש. מעבר לזה, יש כמה מצבים שבהם כדאי להקפיד יותר:
- אל תרחצו ילדים במרתח עלי תאנה ואל תמרחו אותו על העור שלהם. בטורקיה אושפז נער בן 13 לשבועיים בגלל כוויות, אחרי שרחצו אותו במרתח כזה10.
- אם אתם מזריקים אינסולין או לוקחים תרופות להורדת סוכר, דברו עם הרופא לפני שאתם שותים מרתח מהעלים2.
- אם אתם לוקחים תרופות קבועות, התייעצו עם הרופא או עם הרוקח לפני שתה מהעלים יהפוך אצלכם להרגל1.
- אם הופיעו אצלכם צריבה, אדמומיות או שלפוחיות יום או יומיים אחרי מגע עם העלים או עם השרף ויציאה לשמש, פנו לרופא. ואם השלפוחיות מכסות שטח גדול או שאתם מרגישים רע מאוד, פנו למיון7.
מקורות
הנתונים בכתבה מבוססים על המחקרים והגופים הבאים- Abe T et al. Efficacy and Safety of Fig (Ficus carica L.) Leaf Tea in Adults with Mild Atopic Dermatitis: A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled Preliminary Trial. Nutrients, 2022.PubMed
- Serraclara A et al. Hypoglycemic action of an oral fig-leaf decoction in type-I diabetic patients. Diabetes Research and Clinical Practice, 1998.PubMed
- Barzkar F et al. Medicinal plants in the adjunctive treatment of patients with type-1 diabetes: a systematic review of randomized clinical trials. Journal of Diabetes and Metabolic Disorders, 2020.PubMed
- Li Z et al. A comprehensive review on phytochemistry, bioactivities, toxicity studies, and clinical studies on Ficus carica Linn. leaves. Biomedicine & Pharmacotherapy, 2021.PubMed
- Zaynoun ST et al. Ficus carica; isolation and quantification of the photoactive components. Contact Dermatitis, 1984.PubMed
- Son JH et al. Five Cases of Phytophotodermatitis Caused by Fig Leaves and Relevant Literature Review. Annals of Dermatology, 2017.PubMed
- Bollero D et al. Fig leaf tanning lotion and sun-related burns: case reports. Burns, 2001.PubMed
- Redgrave N, Solomon J. Severe phytophotodermatitis from fig sap: a little known phenomenon. BMJ Case Reports, 2021.PubMed
- Grosu Dumitrescu C et al. New Insights Concerning Phytophotodermatitis Induced by Phototoxic Plants. Life (Basel), 2024.PubMed
- Abali AE et al. Burns or phytophotodermatitis, abuse or neglect: confusing aspects of skin lesions caused by the superstitious use of fig leaves. Journal of Burn Care & Research, 2012.PubMed
