לכן, בואו נכיר טוב יותר וללא שהיות נוספות, את המטרידן המיקרוסקופי הזה.
קנדידה גורמת לזיהומי שמרים
קנדידה היא השם המדעי של שמרים, האחראים למרבית זיהומי השמרים.
קנדידה היא פטרייה הגדלה בכל מקום, כולל בגוף האדם. היא אוהבת מקומות לחים.
באפן כללי, זני הקנדידה הם מיקרואורגניזמים בלתי מזיקים והם מהווים חלק מחיידקי המעיים הטובים של גופינו.
כל עוד מערכת החיסון שלנו פועלת היטב, הפטרייה הזו נמצאת תחת שליטה.
גורמי סיכון להתפתחות קנדידה
ישנם מספר גורמים שעשויים לגרום לכם להיות רגישים יותר, לזיהומי קנדידה (שמרים).
כשתדעו מה הם, תוכלו לנקוט בצעדים הנכונים להפחתת הסיכון שלכם לפתח אותם.
נטילת אנטיביוטיקה
אנטיביוטיקה הורגת חיידקים.
החל מהרגע שבו אתם מתחילים ליטול אנטיביוטיקה ואנטיביוטיקה רחבת טווח בפרט, האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים הטובים, יחד עם החיידקים המזיקים שבגופכם.
מצב זה מפר את האיזון העדין של החיידקים הטובים של המעיים שבתוך גופכם, מה שמאפשר לשמרים להתרבות יותר מידי.
זיהומי שמרים אובחנו בקרב אנשים שנטלו אנטיביוטיקה.
רמות גבוהות של אסטרוגן
זיהומי שמרים שכיחים יותר בקרב נשים, עם רמות גבוהות יותר של ההורמון הנשי, אסטרוגן.
נשים בהיריון, נשים שנוטלות גלולות למניעת היריון עם רמות גבוהות של אסטרוגן או שעוברות טיפול עם אסטרוגן, שייכות גם הן לקטגוריה זו.
סוכרת לא מבוקרת
נשים עם סוכרת עם רמות סוכר לא מבוקרות בדם, נוטות יותר לפתח זיהומי שמרים (קנדידה).
בהשוואה לנשים עם סוכרת, שרמות הסוכר בדם שלהן מבוקרת.
מערכת חיסון חלשה
זיהומי שמרים סבירים יותר להתרחש ונפוצים יותר, בקרב נשים שמערכת החיסון שלהן חלשה וזה כולל מצבים של איידס (HIV) וטיפולים ב-קורטיקוסטרואידים.
יחסי אישות
זיהומי שמרים יכולים להתפשט גם באמצעות יחסי אישות.
גורמי סיכון נוספים להתפתחות קנדידה כוללים:
- תזונה לקויה, בעיקר מחסור בברזל
- עישון
- אלכוהול
- בגדים צמודים
- תנאים לחים
סוגים שונים ונפוצים של זיהומי שמרים
קיימים סוגים שונים של זיהומי שמרים, בהתאם לסוג השמרים.
תסמיני זיהומי השמרים, תלויים מאוד באזור בגופכם שזוהם.
מספר סוגים נפוצים של זיהומי שמרים כוללים:
זיהום שמרים של חלל הפה
זיהום זה נקרא פטרת הפה והוא גורם להתפתחותם של כתמים לבנים, בתוך הפה.
פטרת הפה בוושט (צינור הבליעה)
הגורמת לכאב ו/או לקושי לבלוע אוכל.
זיהום שמרים בווגינה
הנקרא וגיניטיס והוא גורם לגירוד, גירוי ולהפרשה בצבע שונה מהווגינה.
זיהום שמרים ברגליים
זיהום שמרים זה נקרא רגל האתלט (athlete’s foot- פטרת כף הרגל) והוא גורם לגירודים, תחושת צריבה ולעור קשקשי.
צמיחה פטרייתית על העור
הנקראת גזזת, היא מופיעה בצורת טבעת וצבעה אדום.
זיהום שמרים של מחזור הדם
עלול להיות קטלני.
זיהומי שמרים מטופלים בדר"כ בעזרת תרופות אנטי פטרייתיות כמו טבליות או קרמים, שנקבעים ע"י הרופא המטפל.
אך פעמים אין ספור, קיימת האפשרות שהזיהום ישוב ואז, עלול להיות אפילו קשה יותר להיפטר ממנו.
לכן, תמיד עדיף לנקוט בצעדים מונעים.
תפקיד המזון במניעת זיהומים כולל קנדידה
כי שנהוג לומר, גרם של מניעה עדיף על קילוגרם של התרופה.
כן, אתם בהחלט יכולים למנוע ולטפל בזיהומי שמרים בעזרת המזון שאתם אוכלים.
תזונה לקויה
תזונה לקויה היא מהווה ללא ספק, גורם מרכזי לגדילתם המוגזמת של זיהומי שמרים וביניהם קנדידה.
בנוסף, התגלה במחקרים שונים שלאנשים שפיתחו זיהומי שמרים, מערכת החיסון הייתה חלשה.
המסקנה המתבקשת, מזונות שמחזקים את מערכת החיסון יסייעו לכם למנוע את התפתחותם של זיהומי שמרים כולל קנדידה.
חוסרים תזונתיים של ויטמיני ה-B השונים, מעלה את הסיכון שלכם לפתח את פטרת הפה.
פרוביוטיקה
לפרוביוטיקה, יש תפקיד מרכזי בהפחתת ומניעת דלקות שמרים.
פרוביוטיקה יכולה להילקח בצורה של תוסף תזונה טבעי, המכיל מיקרואורגניזמים המשפיעים על גופכם בצורה חיובית ומועילה.
במחקר שנערך ב-2016 ע"י חוקרים יפנים ופורסם בכתב העת 'היסטולוגיה והיסטופתולגיה', התגלה שמזונות פרוביוטיים כמו יוגורט, בעלי יכולת להפחית את גדילתם ואת רגישותם של זיהומי שמרים מסוימים.
בעזרת בררנות בסוגי המזון שאתם אוכלים, תוכלו למנוע את התפתחותם ואת חזרתם, של זיהומי שמרים.
קנדידה (זיהומי שמרים) 10 המזונות לטיפול ומניעה
1. חומץ תפוחים
חומץ תפוחים טבעי, לא מזוקק, שהופק בכבישה קרה, אורגני ולא מסונן, הוא מזון על בעל תכונות אנטיבקטריאליות, אנטי פטרייתיות, שופע בנוגדי חמצון ובעל יכולת לאזן לחץ דם וסוכר בדם.
הוא שופע במינרלים כמו אשלגן, סידן, ברזל ומגנזיום, שמספקים כוח לגופכם.
התכונה האנטי פטרייתית שיש לחומץ התפוחים, נובעת מהחומצה הטבעית ומהאנזימים האחרים שהוא מכיל.
ב-2014 פורסם מאמר בכתב העת 'פרוסתודונטיה', שדיווח שלחומץ תפוחים יש תכונות אנטי פטרייתיות שאף מונעות את התפתחותם של זיהומי שמרים בקרב מטופלים עם דלקת ברירית הפה.
מה שהתגלה כאפשרות טבעית לטיפול בבעיה זו.
כאשר אתם הולכים למצוא חומץ תפוחים בחנות הטבע הסמוכה אליכם, תוודאו שאתם בוחרים בחומץ תפוחים גולמי, לא מסונן, שהופק בכבישה קרה.
הגוון שלו הוא גוון חום בהיר, עם עננה חומה בהירה הנקראת 'אמא' (mother) כאשר אתם מנענעים את הבקבוק.
כדי למנוע באופן כמעט מוחלט את האפשרות של התפתחות קנדידה בגופכם, כדאי לכם לשתות ו/או לאכול בכל יום, חומץ תפוחים.
תמלאו לכם כוס מים במים פושרים, תוסיפו לכוס 1 כף חומץ תפוחים (לאחר ערבוב הבקבוק), להמתקה וחיזוק העוצמה תוסיפו 1-2 כפיות דבש, תערבבו היטב ותשתו.
ההמלצות הן לשתות כוס אחת בבוקר כשהקיבה ריקה ורבע שעה לאחר מכן לאכול ארוחת בוקר ולשתות כוס אחת, בערך שעה עד שעה וחצי לפני השינה.
אם אתם לא רגילים לחומץ תפוחים, תתחילו בשתיית כמות קטנה.
תתחילו בכפית אחת בכוס מים פושרים ותעלו בהדרגה, על פי קצב ההסתגלות שלכם לטעם, עד שתגיעו ל-2 כפות בכוס מים.
אעפ"י שחומץ תפוחים הופך בגופינו, החל מהמעבר בתוך הפה לבסיסי, הוא למעשה חומצה טבעית.
לכן, אל תשתו בכוס המים יותר מ-2 כפות בכל פעם ותמיד תדללו אותו עם מים.
2. מזונות מותססים (חמוצים)
קימצ'י, כרוב כבוש ומלפפונים כבושים, הם הירקות המוחמצים הפופולריים ביותר ברחבי העולם.
קימצ'י הוא מאכל קוריאני מסורתי, שמכינים אותו ע"י התססת ירקות הכוללים כרוב.
בתהליך התסיסה, נוצרים החיידקים הפרוביוטיים ובעיקר חיידקי חומצה לקטית.
הקימצ'י מורכב בעיקרו גם מג'ינג'ר (זנגביל), שום ופלפל צ'ילי אדום.
מכיוון שקימצ'י עובר תהליך של התססה, בסיום התהליך הוא הופך למקור טבעי מצוין של פרוביוטיקה.
התכונות האנטי סרטניות, נוגדות החמצון, אנטי אייג'ינג (האטת תהליך ההזדקנות), איזון הכולסטרול וחיזוק בריאות המעי, התגלו ע"י חוקרים.
ירקות שעברו תסיסה, מכילים בשפע חיידקים מועילים של חומצה לקטית כמו למשל לאוקונוסטוק (Leuconostoc) וזנים שונים של לקטובצילוס.
המחזקים את מערכת החיסון ואף מונעים ומחסלים, זיהומי שמרים (קנדידה).
במחקר אחד התגלה שירקות ממשפחת המצליבים שעברו התססה כמו כרוב וברוקולי, בעלי יכולת למנוע את התרבותם של זני קנדידה מסוימים.
3. ירקות נגד קנדידה
נטורופתים ממליצים לאכול בעיקר ירקות טריים אורגניים מאודים כמו ברוקולי, כרובית ואספרגוס.
אם יש לכם זיהום שמרים (קנדידה), תמנעו מאכילת מזונות המכילים עמילן, כל מזון ומאכל שמכיל קמח, אורז ומצוין על התווית שלו שהוא מכיל עמילן.
כמן כן, תמעיטו בצריכת ירקות המכילים עמילן כמו תפו"א ובטטה.
ירקות מאודים או טריים המשתייכים למשפחת המצליבים כמו כרובית וברוקולי, מועילים מאוד מכיוון שהם מכילים כמות מעט מאוד סוכרים.
לכן, הם מונעים את התרבותם של חיידקי השמרים המתרבים במהירות, בסביבה עתירת סוכר.
כמו כן, הימנעו מאכילת ממתקים, סוכר לבן, ממתיקים מלאכותיים, שתייה מתוקה וכדומה.
תאכלו ירקות ירוקים כמו תרד, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר והרבה סלטים טריים.
מכיוון שירקות ירוקים כמו תרד, חסה וברוקולי, הם ירקות אלקלאיים (בסיסיים) מטבעם והם מסייעים לגופכם להאט ולמנוע את צמיחתם של חיידקי שמרים אוהבי חומציות.
ירקות ירוקים אלה, שופעים במגנזיום, נוגדי חמצון ובכלורופיל שפועלים יחדיו לניקוי רעלים מהגוף.
בנוסף לכך, כאשר אתם אוכלים ירקות טריים, השילוב של ויטמין C, ברזל וויטמיני ה-B שהם מכילים, ממלאים את גופכם באנרגיה ומחזקים את מערכת החיסון.
במחקר שפורסם בשנת 2000 בכתב העת 'מיקרוביולוגיה של המעיים', התגלה ששילוב של מיץ ירקות ירוקים טרי המכיל:
- סלרי
- תרד
- פטרוזיליה
- ברוקולי
- וחסה
מסייע בשיפור אוכלוסיית המיקרופלורה (חיידקי המעיים) המועילה, במעי האנושי.
4. שמן קוקוס לא מסונן, שהופק בכבישה קרה
שמן קוקוס מופק ממי הקוקוס של קוקוסים טריים מגורדים.
כאשר תהליך הפקת שמן הקוקוס אינו מערב חום או מערב חום מועט בלבד, התרכובות הביולוגיות הפעילות שהוא מכיל, נשמרות.
שמן קוקוס מכיל מטבעו חומצה לורית וחומצה קפרילית, שהן החומרים הטבעיים שאחראים על תכונותיו האנטי מיקרוביאליות.
שמן הקוקוס מחסל את חיידקי השמרים (קנדידה), כאשר אוכלים אותו בכמות קטנה בכל פעם וגם כאשר מורחים אותו על העור.
תמיד תקנו רק שמן קוקוס בתולי שהופק בכבישה קרה ולא מסונן, מכיוון שהוא עדיין מכיל את כל היתרונות שלו.
תבשלו עם שמן הקוקוס, תוסיפו כפית לקפה של הבוקר או לשייקים שלכם או, שפשוט תאכלו כף של שמן קוקוס שלוש פעמים ביום.
אכילת 2-3 כפות של שמן קוקוס במהלך היום, תספק לגופכם את כל יתרונותיו הבריאותיים.
5. שום מחסל קנדידה
שום ידוע בכך שהוא ה-פניצילין הרוסי, הודות לשימוש הנרחב שלו כחומר אנטי מיקרוביאלי.
שום מכיל מטבעו למעלה מ-33 תרכובות אורגנו-גופרתיות, שרבות מהן הן אנטי פטרייתיות.
לשום גולמי (לא מבושל), יש כוחות ועוצמה לחסל קנדידה וקנדידה אלביקאנס, כפי שהוכח על חולדות במעבדה.
במחקרים אחרים התגלה שתרכובות גופרית אורגניות כדוגמת אג'ואן (ajoene- אחואן), בעלות יכולת עצומה לדכא זנים של קנדידה.
שום שאינו מבושל בעל כוחות חזקים יותר, ביחס לשום מבושל.
תאכלו בכל יום 2-3 שיני שום כתושות או קצוצות יחד עם סלט הירקות הטרי שלכם או בכל דרך אחרת.
רק תזכרו לאחר הקיצוץ, לאפשר לשום לשבת בין 10-15 שעה, על מנת שהאליצין ייווצר, מה שאגב מפחית את רמת החריפות ואת הריח שלו.
אם אתם לא מעריצים של טעם השום הטרי, תאכלו אותו יחד עם דבש ושמן זית.
ישנה גם האפשרות ליטול תוסף תזונה של שום בצורת טבליות. אם אתם סובלים ממחלה כרונית, כדאי שתתייעצו עם הרופא לפני שאתם מתחילים ליטול אותם.
6. זרעי צ'יה ופשתן
הפוליפנולים שמכילים זרעי הצ'יה וזרעי הפשתן, מסייעים לגדילתם של חיידקי המעי הטובים והם גם מסייעים בחיסול חיידקי השמרים (קנדידה) בגוף.
את זרעי הצ'יה אתם יכולים לצרוך כשמן צ'יה טהור וטבעי שהופק בכבישה קרה, להוסיף אותם מונבטים לרוטב הסלט שלכם, לשייקים ואף לאכול אותם גולמיים.
אך חשוב מאוד לטחון אותם במטחנת תבלינים לפני האכילה.
מכיוון שהם קטנים מאוד, בזמן הלעיסה, רבים מהם נבלעים שלמים והגוף אינו יכול לעכל אותם.
תוסיפו אותם לארוחת הבוקר, הצהריים והערב שלכם. 1 כף טחונה בכל ארוחה.
7. תבלינים
תבלינים כדוגמת קינמון וכורכום, התגלו כיעילים מאוד נגד זיהומי קנדידה.
החומר הטבעי הפעיל שמכיל הכורכום, כורכומין, התגלה כמדכא זנים רבים של קנדידה.
תוסיפו כורכום לתיבול התבשילים שלכם, תוסיפו רבע כפית לתה שלכם ואל תשכחו תמיד לשלב אותו עם טיפונת פלפל שחור.
אתם גם יכולים להכין לעצמכם משקה כורכום שנקרא חלב כורכום.
תחממו על הגז כוס של חלב או כל תחליף חלב טבעוני אחר, עד לנקודת הרתיחה ותורידו מהאש.
תמזגו לכוס ותוסיפו חצי כפית כורכום או חתיכה קצוצה של כורכום טרי בגודל של ציפורן, טיפונת פלפל שחור ודבש לפי הטעם.
תשתו משקה זה פעמיים ביום. פעם אחת בבוקר כשהקיבה ריקה ופעם אחת, שעה וחצי בלילה לפני השינה.
תבלינים מועילים נוספים נגד קנדידה כוללים:
קינמון, שהתגלה במחקר כבעל כוח ייחודי לרפא את פטרת הפה, בקרב אנשים שצרכו קינמון על בסיס יומיומי.
- כמון
- קינמון קסיה
- פלפל אנגלי
- טימין
והשמנים הארומתיים שלהם, התגלו גם הם כמדכאי ומחסלי זנים שונים של קנדידה.
8. גלוטמין ו-גליצין
מעיים בריאים בעלי שכבה דחוסה של תאי אפיתל.
זו היא שכבה עבה של רירית ואוסף מגוון, של חיידקי מעיים טובים.
כאשר שלמות המעיים נפגעת, מיקרובים (חיידקים) דולפים אל תוך זרם הדם וגורמים להתפתחות של דלקות פנימיות.
גלוטמין, חומצת אמינו שאותה גופינו יכול גם לייצר לבד, מסייעת לגופכם לשמור על שלמות המעיים.
גליצין מהצד השני, מגן על הקיבה שלכם מפני אולקוס (כיב קיבה).
מקורות עיקריים לגלוטמין:
- שעורה מלאה
- חיטה מלאה
- קטניות מכל הסוגים
- כרוב
- ספירולינה
- מיסו (משחה מסורתית יפנית שמיוצרת מהתססה של פולי סויה, אורז, מלח ושמרי קוג'י)
- סויה שלא עברה הנדסה גנטית
מקורות עיקריים לגליצין:
- עדשים
- שעועית לבנה
- אורז מלא
- לחם מחיטה מלאה
- פולי סויה מלאים שלא עברו הנדסה גנטית
מומלץ לכם לוודא שאתם קונים תוצרת אורגנית, מכיוון שהיא מכילה כמות קטנה מאוד עד ללא, ריסוסים כימיים מזיקים.
9. שמן זית כתית מעולה שהופק בכבישה קרה
שמן זית מכיל כימיקל טבעי צמחי הנקרא אולאורופין, שהוא בעל תכונות אנטי פטרייתיות חזקות מאוד.
כימיקל צמחי טבעי זה, ממריץ את התגובה הטבעית של מערכת החיסון לזיהום של קנדידה אלביקנס.
כימיקל נפלא זה, נמצא גם בשמן זית וזיתים וגם בעלי הזית ובתמצית עלי זית.
במחקר שנערך ב-2016 ופורסם בכתב העת 'קליני ואבחון', החוקרים גילו ששמן זית יעיל כנגד כמעט 50% מהקנדידה המבודדת.
בערך 55.5% מהזנים של קנדידה סי. קרוסי (C. krusei strains), שעמידים בפני התרופה פלוקונאזול (fluconazole) סי. קרוסי (C. krusei strains), רגישים לשמן הזית ולשמן קינמון.
שמן הקינמון ושמן הזית, שניהם בעלי תכונות אנטי דלקתיות, אנטי פטרייתיות והם שופעים בנוגדי חמצון.
אכילת 2-3 כפות שמן זית כתית מעולה לא מבושל, שהופק בכבישה קרה במהלך היום, תפחית משמעותית את הסיכון שלכם לפתח זיהומי שמרים כולל קנדידה.
תוסיפו את שמן הזית לרוטב הסלט שלכם, למתבלים, לצלחת הירקות שחתכם לפסים וכדומה.
תשתו כוס של תה קינמון חם פעמיים ביום, יחד עם דבש לפי הטעם.
מלבד היותו בעל יכולת לחיסול והוצאת קנדידה מהגוף, הוא גם מנקה את הדם, מגן על הכבד ועוד.
מזונות שצריך להימנע או להגביל בזמן קנדידה
1. סוכר
תזונה עתירת סוכר לבן, סוכרים מלאכותיים, סירופ תירס, סירופ תירס עתיר גלוקוז וכדומה, מעלה את הסיכוי שלכם לפתח זיהומי שמרים, בעיקר בקרב נשים.
התרחשות זו נובעת מכך, שחיידקי שמרים גדלים במהירות בנוכחות סוכר.
בנוסף לכך, לאנשים שבגופם יש רמות גבוהות של גדילת קנדידה, יש השתוקקות גבוהה לסוכרים.
תפחיתו את צריכת הסוכרים הנ"ל, ע"י הגבלה בצריכה של:
- ממתקים
- מאפים
- מיצי פירות קנויים
- משקאות מוגזים וממותקים
וכל מזון אחר שהוסיפו לו סוכר לבן ו/או כל אחד מהסוכרים הנ"ל.
מלבד זאת, תמנעו לחלוטין ממזונות קנויים המכילים סוכרים נסתרים כולל רטבים לסלט, רוטב בר בי קיו (על האש) ודומיהם.
2. אלכוהול
מרבית המשקאות האלכוהוליים, מופקים מתסיסה ומכילים שמרים, לכן הם מייצרים יותר שמרים כאשר הם מתעכלים.
צריכה מופרזת של אלכוהול מחסלת את החיידקים הטובים שבגופכם וגורמת לעומס רעיל בכבד, מצב המאפשר לחיידקי השמרים להתרבות אף יותר בגופכם.
לאנשים שיש בגופם צמיחת יתר של קנדידה, עלולות להיות רמות גבוהות של אלכוהול בדם.
אלכוהול הוא גם תוצר לוואי של שמרים ופועל יוצא מכך הוא, שהוא משמש כאמצעי לשמרים לגדול בתוכו.
3. דגנים מזוקקים
דגנים עשירים בפחמימות, שמתפרקים בגוף לסוכרים, שהופכים לאנרגיה.
אז אם כבר אתם אוכלים דגנים, תאכלו דגנים מלאים, מכיוון שהם אפשרות בטוחה ובריאה יותר לצריכה, בהשוואה לדגנים המזוקקים המעובדים.
דגנים מלאים כוללים:
- כוסמת מלאה
- שעורה מלאה
- אורז מלא / סגול / פראי
- דוחן
- שיבולת שועל
- פסטה מקמח מלא
- קרקרים מקמח מלא / כוסמת
- ועוד.
חשוב שתקראו היטב את התוויות שעל המזון שאתם קונים, על מנת לוודא שהמזון אכן מכיל דגנים מלאים ולא מזוקקים מעובדים.
יתר על כן, חשוב גם שתמנעו מצריכה של מתכות כבדות כדוגמת כספית, שאותה ניתן למצוא בדגים שונים וביניהם טונה, בסתימות אמלגם, בחקלאות וכו'.
בנוסף מומלץ לכם לשים לב ולהימנע ממזונות המכילים אספרטם, שהוא ממתיק מלאכותי ומכל הממתיקים המלאכותיים האחרים.
תמנעו לחלוטין גם מ-מונוסודיום גלוטמט, מכיוון שהוא והממתיקים המלאכותיים, מחסלים את החיידקים הטובים שיש לכם במערכת העיכול וכך הם מעוררים ומאפשרים את גדילתם ושגשוגם של חיידקי השמרים בגופכם.