אך במחקר חדש שבו חקרו את סגולותיו המרפאות של הרימון שבוצע באוניברסיטת האדרספילד שבאנגליה, הנתונים החדשים ביותר מקשרים את הפרי הזה בגוון פוקסיה, גם להאטת דלקתיות התורמת להרס של תאי המוח במחלת האלצהיימר.
רימון מכיל נוגדי חמצון
פוניקלגין היא תרכובת כימית טבעית הקיימת בפרי הרימון. תרכובת זו הינה פוליפנול שהוא נוגד חמצון, המונע את התפשטות התאים ופלישתם וגם גורם למוות תאי בכמה סוגים של סרטן.
קבוצת המחקר האנגלית, שהונהגה ע"י ד"ר אולומיוקון אולג'יד (Dr. Olumayokun Olajide), חקרה את כוחו של הפוניקלגין לדכא את הדלקת בתאי המוח ובתאים אחרים בגוף.
במהלך הניסוי שלהם, הצוות בודד תאי מוח של חולדות ובחן את ההשפעה שיש לכימיקל הטבעי שמכיל רימון, על תאי המוח. הם הגיעו למסקנה שהפוליפנול שמכיל רימון, מאט את הדלקת בתאי מוח מיוחדים הנקראים מיקרוגלייה.
תאי מיקרוגלייה הינם סוג של תאי גלייה הנמצאים במערכת העצבים המרכזית של הגוף. הם אלה היוצרים את קו ההגנה הראשון להגנה על המוח מפני פגיעות. תאים אלה נמצאים בכל אחד מחלקי המוח והם במגע הדוק עם הסינפסות, כלי הדם וגופי תאי העצב.
מקורם של תאי המיקרוגלייה הוא מהמזודרם (המקום שבו נוצרים תאי מח העצם), באחד משלבי ההתפתחות של העובר, הם נעים לעבר מערכת העצבים והם משתקעים בה.
תפקידה של הדלקת
מחקר קודם הראה שדלקת בתאי המוח גורמת למחלות כמו אלצהיימר, דימנציה ומחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו פרקינסון, להיות חמורות יותר, מכיוון שיותר תאים מתים.
אנשים החולים בדלקת מפרקים שגרונית הסובלים מדלקות במפרקים, יכולים גם הם להפיק תועלת מהממצאים האחרונים. הפוניקלגין אינו מרפא את המחלה, אך הוא בהחלט מונע אותה ומאט את ההתפתחות שלה.
פרי הרימון והקליפה שלו
ד"ר אולג'יד ציין שרוב התרכובות נוגדות החמצון שיש ברימון, נמצאות דווקא בקליפה שלו ולא בחלק הפנימי והרך שלו, לכן הקליפה תוכל להיות מקור לתרופות בעתיד.
אך אין צורך לזלזל בכוס של מיץ רימון טרי, מכיוון שהיא מכילה יותר נוגדי חמצון מאשר כוס יין אדום, תה ירוק, אוכמניות וחמוציות. לשתיית כוס של מיץ רימון ביום על בסיס קבוע, יש הרבה יתרונות בריאותיים.
הרימון קשור למניעת מחלות לב, הורדת הכולסטרול הרע LDL והוא גם מאט את גדילתו של סרטן הפרוסטטה. כל זאת הודות לפעילותו נוגדת החמצון בגוף, שהיא בעלת תפקיד חשוב בתיקון ה-DNA ומניעת נזקים.
המוסד האמריקאי לחקר הסרטן ממליץ לשלב את מיץ הרימון בתזונה היומית.
ד"ר אולג'יד פועל כרגע על מנת לקבוע מה היא כמות הרימונים היעילה ביותר היומית, שנדרשת כדי למנוע מחלות ובמיוחד בריסון דלקות עצביות הקשורות לדימנציה.
דר' אולג'יד ממליץ לשתות מיץ מ-100% רימון, ללא תוספת סוכרים ולא מעובד, מכיוון שרק אז הוא מכיל 3.4% של התרכובת פוניקלגין העצמתית. קבוצת החוקרים מתעתדת לייצר תרכובת הנגזרת מהפוניקלגין, שתוכל לשמש כבסיס לתרופות שילחמו בדלקות עצביות.
אז מה בעצם אתם יכולים לעשות
כדאי לכם לצרוך את הרימון בשלמותו ולא רק את הפנים שלו, כאשר אתם שמים אותו במסחטת המיץ בפוד פרוססור, תחתכו אותו עם הקליפה ותכניסו פנימה.
כך תוודאו שאתם מפיקים מהרימון את מרב המיטב, כולל את כל הסיבים התזונתיים וגם כאשר אתם מכינים את המיץ בבית, אתם מונעים מעצמכם את הוספת הסוכר הלבן והממתיקים המלאכותיים הנמצאים בכמויות גבוהות במיצים הקנויים.
כאשר אתם חוצים את הרימון לשניים אתם רואים את הזרעים האדומים שלו מלאי המיץ שאתם נהנים לאכול והנקראים ארילים (arils). אתם יכולים לאכול רימון כחטיף או להוסיף אותו למנות האוכל או לסלטים.
לא רק שהוא מוסיף טעם נפלא, אתם גם יודעים עכשיו שהרימון עוזר לכם לשמור על הזיכרון ועל בריאותכם הכללית. רימון בהחלט נכלל ברשימת מאכלי העל.
שתפו באהבה עם החברים והמשפחה, הם יברכו אתכם!