הפלואוריד שמוסיפים לנו למי השתייה, הוא לא חומר הנוצר בטבע ומבחינה טכנית וכימית, זה בכלל לא פלואוריד. השמות הנכונים של הכימיקלים שמשתמשים בהם כדי להפליר את מי השתייה הם חומצה הידרופלואורסילית, חומצה הקספלורוסיליתית ונתרן סיליקופלואוריד.
שלושת הכימיקלים האלה המרכיבים את הפלואור שנמצא במי השתייה, הם תוצר לוואי של התעשייה הכבדה והם נחשבים לרעילים מידי בכדי להשליך אותם סתם כך בטבע. לאחרונה, קבוצת חוקרים בינלאומית פרסמה מחקר שהצביע על כך שהפלואור הוא נוירו-טוקסיקנט, כלומר שהוא תרכובת רעילה שבכוחה להזיק למערכת העצבים המרכזית ולהזיק להתפתחות המוח.
פלואור במים - המחקר
המחקר פורסם בכתב העת 'אזמל המנתחים של הנוירולוגיה' (The Lancet Neurology) במרץ 2014 והוא נוצר כתוצאה של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת דרום דנמרק, ביה"ס לבריאות הציבור הרווארד וביה"ס לרפואה איכאן הנמצא בביה"ח הר סיני שבניו יורק. מדענים דיווחו על כך שליקויים נוירו-התפתחותיים שונים, נמצאים כרגע בעלייה. מצבים אלה כוללים אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות, דיסלקציה וליקויים קוגניטיביים נוספים המשפיעים על מיליוני ילדים ברחבי העולם כולו. כימיקלים תעשייתיים הם בין הסיבות והגורמים הידועים, למצבים הנ"ל.
הפלואור מופיע כעת ברשימת הכימיקלים המלאכותיים הנוירו טוקסינים (רעלנים המפריעים לפעילות החשמלית התקינה של העצבים במוח), יחד עם עופרת, כספית מתיל (methylmercury), ארסן ומנגן. אז מדוע מוסיפים אותם למי השתייה? אנו מכניסים את הפלואור לגופנו בשתיית מי ברז, כבר למעלה מ-60 שנה. פעם חשבו שהוא ימנע את העששת של היום. ישנן הוכחות בודדות מאוד התומכות בטענה זו, בזמן שהחששות מהשימוש בפלואור נערמות. זה נראה לא הגיוני שתוצרי פסולת מייצור של אלומיניום, זבל כימי, פלדה ותעשיות גרעיניות הנחשבות למזהמות, נכנסים היישר אל תוך מי השתייה שלנו.
סכנות הפלואור במי השתייה
אף על פי שהכמויות שאנשים מעכלים הן נמוכות, הפלואור מצטבר בגוף ונבנה במשך השנים. מחקרים רבים ושונים הראו שהרבה בעיות בריאותיות רציניות נוצרות כתוצאה מהשימוש בפלואור והן כוללות:
- כליות
- עצמות חלשות
- הפרעות אנדוקריניות
- סרטן
- איי.קיו. נמוך
- דלקת פרקים
- שיבושים של מערכת החיסון
- הרעלת השלד מפלואור (skeletal fluorosis)
ואלה רק חלק מהבעיות. מוחו של ילד מתפתח, פגיע אף יותר לחשיפה לפלואור. 24 מחקרים שונים הראו את הקשר שבין החשיפה לפלואור ואיי.קיו. נמוך, כך שההשפעות השליליות על המוח מבוססות היטב. גם אם המוטיבציה הראשונית לא הייתה מרושעת, ישנם הרואים בפלואור תרופה לא מאושרת שניתנת לאנשים ללא הסכמתם, בתכנית רפואית בלתי חוקית במשך כמה עשורים.
פלואור במים
ארצות, מדינות וערים רבות ברחבי העולם החלו להסיר את הפלואור ממי השתייה שלהן. 97% ממדינות אירופה הפסיקו לשים פלואור במי השתייה, לפני זמן מה. מחקר חדש זה תומך בהחלטתם. אחד ממחברי המחקר ד"ר פיליפ גרנדז'ין, קורא להנהגת תקנים רגולטוריים משופרים לכימיקלים הנפוצים. לא ניתן להניח שכימיקלים שלא נבדקו, בטוחים להתפתחות המוח. אחרים משתמשים בלשון אגרסיבית יותר כאשר הם מתארים את הסכנות של הפלואור. ד"ר דין בורק, כימאי ראשי לשעבר במוסד הלאומי הבריאותי לסרטן, אומר שהשימוש בכמויות גדולות של פלואור, יגרום להרג של בני אדם בקנה מידה גדול. לא מפתיע שהציבור הרחב מתחיל להיות מודע להשפעות של הפלואור על בריאותו, יותר ויותר קבוצות אזרחיות קוראות להוצאת הפלואור ממי השתייה. ישנו כימיקל נוסף הנמצא במשחות השיניים הנמכרות ביותר המקושר גם הוא לסרטן והוא נקרא טריקלוזן.