אשלגן הוא יון (מולקולה או אטום) חיובי, המווסת את פעימות הלב ואת תפקודי השרירים והוא נוכח בכל תא ותא בגופנו.
במידה וישנו מחסור באשלגן והוא לא מטופל, מחסור זה עלול להוביל לאין ספור בעיות בריאותיות.
לרוב, אנו נוטים לחשוב על אשלגן בהקשר של בננות, מכיוון שאנו יודעים שפרי טעים ובריא זה, שופע במינרל הכרחי זה. אך לא כולנו יודעים מה תפקידיו של האשלגן וכיצד לדעת אם הוא חסר לגוף שלנו.
הקשר שבין אשלגן לנתרן
הנתרן והאשלגן פועלים בניגוד זה לזה, כלומר שככל שיש לכם יותר נתרן בגוף שהוא אטום ניטרלי, כך יהיה לכם פחות אשלגן ולהפך, ככל שיהיה לכם יותר אשלגן בגוף, כך יהיה לכם פחות נתרן.
הנתרן, שאת רובו אנו מקבלים מהמלח, חיוני לתפקוד הרגיל של התאים בגוף, אך לצריכת יתר של נתרן יש השפעות שליליות על הגוף כמו העלאת לחץ הדם והשפעות נוספות.
פעולותיו של האשלגן בגוף
- בונה חלבונים ושרירים
- מתפרק וצורך פחמימות
- מסדיר את גדילת הגוף
- מווסת את קצב הלב
- ממתן את רמות ה- PH (חומציות)
- ממריץ את העיכול
הגורמים למחסור באשלגן יכולים להיות פשוטים כמו אכילה לא מספקת של המזונות הנכונים, או צריכת יתר של מזונות עתירי נתרן.
מצבים גופניים היכולים לתרום למחסור באשלגן
- מחלות של הכליות
- נטילת חומרים משתנים
- התייבשות הנובעת מזיעת יתר, שלשולים או הקאות
- מחסור במגנזיום
- שימוש באנטיביוטיקה
היות ואשלגן חשוב כל כך, זה הכרחי שתדעו לזהות את התסמינים של המחסור באשלגן, על מנת שתוכלו להשיב את רמות המינרלים בגוף שלכם, לרף שהם צריכים להיות בו.
אם אתם חושדים שיש לכם או לאחד מבני הבית שלכם מחסור באשלגן, אלה הם התסמינים שעליכם לשים לב אליהם.
1. עייפות כרונית
ישנם גורמים רבים בסגנון החיים שלכם היכולים לתרום לתחושת העייפות, אולם, אם אתם ישנים בכל לילה באופן קבוע בין 7-8 שעות ללא הפרעות ואתם עדיין חשים עייפים, זה יכול להצביע על כך שיש לכם מחסור באשלגן.
היות והאשלגן מוליך חשמל, הוא מסדיר את הדרך שבה תאי הגוף שלכם מעבירים ומשתמשים באנרגיה. העייפות עלולה להתרחש בשל אינטראקציה לקויה בין התאים שלכם.
2. יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה)
האשלגן השוכן בתוך כלי הדם שלכם, מרגיע אותם. הנתרן נשאר בעיקר מחוץ לתאים ומעודד אגירת נוזלים. מערכת היחסים הזו בין השניים, מתורגמת להצרת כלי הדם לסירוגין וללחץ מוגבר.
יצירת איזון בין האשלגן לנתרן בגופכם, ממקסמת את ההולכה החשמלית ומווסתת את הנוזלים. כפי ששהוזכר לפני כן, האשלגן והנתרן קשורים האחד לשני באופן הפוך.
אם לתאים שלכם אין מספיק אשלגן, הנתרן מתחיל להצטבר והתוצאה היא אגירת נוזלים מוגברת הגורמת ללחץ דם גבוה. עודפים של מים יכולים לגרום לתאים להתנפח ובסופו של דבר להתפוצץ.
לחץ דם גבוה, הוא לעתים קרובות המקדים של מחלות לב וכלי דם ושל שבץ והוא עלול להשפיע על הכליות, התשוקה ועל התפקוד הנוירולוגי (מערכת העצבים).
3. חולשה בשרירים, עוויתות או התכווצויות
זה נכון שלפעמים יכול להיתפס לכם שריר בגלל תנועה לא נכונה או מאמץ יתר, אך תזכרו שהשרירים משתמשים באשלגן כדי לזוז וללא ספק אנו משתמשים בשרירים בכל שבריר שנייה, בכל יום, כל היום.
אז היו מודעים לכך, שככל שהמאמץ גדול יותר, כך גופכם משתמש ביותר אשלגן ואותו אשלגן מופחת מסיבי השרירים של גופכם. זו הסיבה שכל כך חשוב שתצרכו אלקטרוליטים לפני, במהלך ואחרי פעילות גופנית נמרצת.
זאת על מנת להעלות את הרמות של האשלגן ושל מינרלים נוספים החיוניים לתפקוד השרירים, כדי למנוע עוויתות והתכווצויות של השרירים שלכם.
"אבדן משמעותי של K+ (אשלגן) מתרחש בעקבות תרגול דינמי ממושך וההתאוששות המלאה של השריר עם K+ איטית", כך נכתב במסקנותיו של מחקר שבחן את השפעות אבדן האשלגן, במהלך פעילות גופנית.
כאשר ישנו מחסור באשלגן בגופכם, השרירים נחלשים, מתעוותים ומתכווצים.
4. הפרעות בקצב הלב
הלב הוא השריר החזק ביותר בגופכם והוא אף פעם לא נח. ובכן, עד שהוא בסופו של דבר נכנע. האשלגן הכרחי ברמה קריטית לתפקוד שלו, לא פחות מלכל שריר אחר.
בשל העובדה שאשלגן הוא מוליך חשמל שעליו מסתמך קצב הלב, מחסור באשלגן נוטה להשפיע על קצב הלב שלכם ובעקבות כך, מחסור זה גורם להפרעות בקצב הלב או לדפיקות לב.
ישנם תאים בלב שמתכווצים ומתרחבים בהתאם לזרימת האשלגן והנתרן פנימה והחוצה, ביחס ישיר. ללא אשלגן, לבכם לא יתכווץ והוא עלול להיכנס למצב הנקרא דום לב (מצב שבו הלב מפסיק לשאוב ולהזרים דם ברחבי הגוף).
בנוסף לכך, רמות נמוכות של אשלגן יכולות לגרום ללב לפעום בחוסר יעילות הגורמת לזרימת דם לסירוגין, העלולה לגרום לאי ספיקת לב ו/או לקריש דם.
5. סחרחורות
היות ואתם יודעים שהאשלגן משפיע על קצב הלב, אם רמות האשלגן נמוכות מידי וזרימת הדם מושפעת מכך, אתם יכולים לחוש קלות דעת או סחרחורות. אם אתם חווים תחושות אלה לעתים קרובות, כדאי שתפנו לרופא שלכם.
6. עצירות
עיכול תקין משמעו התכווצויות שרירים, שהן אלה המזיזות את המזון המתעכל בתוך הגוף שלכם לאורך מערכת העיכול. רמות נמוכות של אשלגן, גורמות לפעילות שרירים חלשה, הגורמת לעיכול איטי ולבסוף לעצירות.
7. עקצוץ או חוסר תחושה
העצבים של גופכם מתקשרים האחד עם השני בעזרת אימפולסים (דחפים) חשמליים ואלקטרוליטים כמו אשלגן, מסייעים לתהליך.
"האשלגן נכנס לתא בקלות רבה יותר מהנתרן והוא מניע את חילופי הנתרן אשלגן הקצרים על פני קרום התא. זרימה זו של אשלגן ונתרן בתאי העצב מחוללת את המתח החשמלי המסייע להולכת אימפולסים עצביים.
"כאשר האשלגן יוצא מהתא, הוא משנה את פוטנציאל הממברנות ומאפשר לאימפולסים העצביים להתקדם.
"המדרון הפוטנציאלי החשמלי הזה, הנוצר על ידי 'שאיבת הנתרן אשלגן', מסייע לחולל התכווצות של שרירים וכך הוא מסדיר את דופק הלב", כותב ומסביר ד"ר אלסון מ. האס.
תפקוד עצבי כושל יכול לגרום לתחושה של עקצוץ או להרגשה של קהות (חוסר תחושה) בגפיים.
8. הימנעו ממזונות מעובדים ככל האפשר
אמנם זה לא בדיוק תסמין, אך המזון המעובד הוא בהחלט הגורם המוביל למחסור באשלגן. מזונות מעובדים בכללותם, מכילים רמות גבוהות של נתרן (רובו לא מלאכותי) ורמות נמוכות מאוד אם בכלל, של אשלגן.
עודף נתרן, מאותת לגוף שלכם לאגור נוזלים על מנת לדלל את הרמות הגבוהות המסוכנות בדם שלכם. כאשר רמות האשלגן נמוכות מידי ואינן מסוגלות לפצות על צריכה גבוהה של נתרן, האיזון שבין השניים מתעוות.
כך תעשירו בקלות את התזונה שלכם באשלגן
הצריכה היומית המומלצת של אשלגן לאנשים בוגרים היא 4,700 מיליגרם. זה אולי נשמע לכם המון, אך אתם יכולים להעלות את צריכת האשלגן שלכם בעזרת מקורות מזון מגוונים, הכוללים גם את המקורות הכתובים מטה.
אבוקדו, פפאיה, גויאבה, אספרגוס, פטרוזיליה, תרד, סלק, קולורבי, סלרי, ברוקולי, עלי קולרד, כרוב עלים, כרוב ניצנים, עדשים, אפונה, יבשה, כוסמת (לא קלויה), שעועית לימה, פולי סויה ומוצריהם (שלא עברו הנדסה גנטית), מנגו, אנונה, קיווי, אפרסמון, פטריות, אפונה טרייה או קפואה, תפוזים, משמש (טרי), לחם שיפון, בורגול, סולת, אגס, שסק, רימון, ענבים, שעועית מנומרת, פולים, גריסים, פיסטוקים, גרעינים, בוטנים (ללא תוספת מלח), שזיפים, צימוקים, ערמונים, אגוזי מלך, פקאנים, חמאת בוטנים (ללא מלח או נתרן), שומשום וטחינה (מלאים), בטטות, תפוחי אדמה, מנגולד (סלק עלים), עגבניות, רסק עגבניות טרי, דלורית, שעועית לבנה, חומוס, קשיו, קקאו טהור, שוקולד מריר, אבקת קקאו טהורה, מלון, תמרים, תאנים, אבטיח, אסנה (Blackberries- בלקברי – סוג של גרגירי יער שצבעם שחור), גזר טרי, אשכולית, תפוח עץ, חיטה מלאה, חילבה, שקדים, שיבולת שועל, פופקורן ביתי בשמן, ולא לשכוח את הבננות כמובן.
אין שום סיבה וצורך שתמתינו לגלות שיש לכם חוסר באשלגן כדי להעשיר את התזונה שלכם במקורות שלו. תתחילו כבר היום לצרוך את המזונות הנ"ל, כדי למנוע מעצמכם מצב של חוסר.
חוץ מזה, כל אחד ואחד ממקורות המזון של האשלגן כל כך טעים, כך שזה יהיה לכם הכי פשוט וקל להוסיף אותם לתזונה היומית שלכם. תשמרו על הבריאות שלכם, כי היא בידיים שלכם וכי אתם ראויים לחיים בריאים ומלאים בשמחת חיים!